בתוס' (גיטין יח,א ד"ה הנהו) מקשה לפי הטעם שכותבים הזמן בגט משום "שמא יחפה על בת אחותו" (שתזנה ותתחייב מיתה בעדים והתראה, והוא יטעון שנתגרשה מכבר, ולכן כותבים זמן בגט) - א"כ, מדוע כותבים זמן גם בזה"ז, שאין במציאות חיוב מיתה בידי בי"ד וכו'? ומתרץ (בא' התי'), "מהרה יבנה בית המקדש".

ובהשקפה ראשונה נראה הכוונה בזה, שאף שעכשיו אין חיוב מיתה, הרי מהרה יבנה המקדש ואז יצטרכו להמית גם את אלו שנתחייבו בזה"ז, ולשם כך צריך לכתוב הזמן בגט גם בזה"ז, כדי לדעת מתי נתגרשה ואם חייבת מיתה.

אמנם לפ"ז צ"ע, ע"פ המבואר בשיחת ו' תשרי תשמ"א - בארוכה (עיי"ש), שלא שייך התראה אמיתית בזמן הזה, כי כיון שנמצאים במצב בו כל המושג של ביהמ"ק וחיוב מיתה נראים כדברים רחוקים ומופשטים, והאדם המותרה אינו חש ומרגיש באמת ש"אט-אט" נבנה ביהמ"ק ואכן הולכים כפשוטו להמית אותו וכו'. - ולפ"ז, אי אפשר להיות חיוב מיתה לע"ל על חטא שהי' בזה"ז, שהרי חסרה התראה.

(ודוחק לומר שמדובר כאן ביחידי סגולה שכן חשים זאת באמת, ואצלם יכולה להיות התראה אמיתית - עי' בהשיחה שם).

ולכן י"ל הפשט באו"א, שאה"נ ואא"פ להעניש על חטאים בזה"ז, ומצד זמן הגלות גופא א"צ כלל לכתוב זמן בגט; אבל, "מהרה יבנה בית המקדש" ואז כן יצטרכו לכתוב הזמן בגט, ואם בזה"ג לא יצטרכו לכתוב - הרי גם כשיבנה ביהמ"ק יאמרו שאין צורך וכו'. - וע"ד גזירות חז"ל נוספות כגון דא, ראה סוכה מא,א - ועוד - "מאי טעמא, מהרה יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד" וכו'. - ולכן תיקנו לכתוב הזמן גם בזה"ז. וק"ל*.