בגליון תשפ - ר"ה מוכיח הת' מ.מ.ר. שלפי אותם שיטות שביהמ"ק השלישי "יגלה ויבוא משמים" לא יהי' בה חיוב מעקה. א - דכתיב (תצא כב, ח) "כי תבנה בית חדש" - דהמשמעות הוא דוקא בית הנבנה בידי אדם, משא"כ ביהמ"ק שיבוא מן השמים יהי' פטור מן המעקה. וב - מזה שמסתפק הש"ס במנחות סט, ב, (לכה"פ לשיטת תוס' בד"ה חיטים) בחיטים שירדו בעבים ע"י נס האם נק' "ממושבותיכם", ה"נ בנדו"ד אפ"ל דביהמ"ק שירד מן השמים אולי אין עליו גדר "כי תבנה".

והנה מ"ש ד"כי תבנה" דוקא בידי אדם, ראה בלקו"ש (חי"ט פ' תצא שיחה ב') - דמדבר אודות הדיוק "כי תבנה בית חדש" (דלכאו' חייבים גם בישן) - ומבהיר כ"ק אדמו"ר בהערה 2 וז"ל "זה שהפסוק מתחיל כי תבנה בית" (אף שגם בקנאו כו' חייב במעקה) - י"ל בפשטות כי דיבר הכתוב בהווה (כלל פשוט (גם) בפשוטו של מקרא וכו') והקושיא שבפנים היא למה נאמר "(בית) חדש" שתיבה זו היא יתור לשון וגם נותן מקום לטעות שבא ללמד שחיוב מעקה הוא דוקא בבית חדש". ולכאו' מכאן מוכח דאדרבה - א"א לדייק מ"כי תבנה" למעט בידי שמים.

ועי' גם בספרי שם וז"ל: "כי תבנה. אין לי אלא בונה לקח ירש ונתן לו במתנה מנין ת"ל ולא תשים דמים בביתך מ"מ". נמצא דמסקנת הספרי הנ"ל הוא דאין החיוב רק כשהוא בנה אלא העיקר הוא "ולא תשים דמים בביתך", ולמה לחלק בין בנוי' בידי אדם לבנוי' בידי שמים. ועי' תורה תמימה שם אות סט.

(ומ"ש בהערה הנ"ל אינו אלא בנוגע לפשוטו של מקרא).