בקובץ האחרון (תשצ - לש"פ יתרו) הבאתי פירש"י בפרשת בשלח ד"ה ובקר וראיתם (טז, ז): ...אלא כך אמר להם, ערב וידעתם כי היכולת בידו ליתן תאותכם ובשר יתן, אך לא בפנים מאירות יתננה לכם, כי שלא כהוגן שאלתם אותו ומכרס מלאה, והלחם ששאלתם לצורך בירידתו לבוקר תראו את כבוד אור פניו, שיורידוהו לכם דרך חבה בבוקר שיש שהות להכינו וטל מלמעלה וטל מלמטה כמונח בקופסא.

ופירש"י ד"ה בשר לאכול (שם, ח): ולא לשובע, למדה תורה דרך ארץ שאין אוכלין בשר לשובע. ומה ראה להוריד לחם בבוקר ובשר בערב לפי שהלחם שאלו כהוגן, שאי אפשר לו לאדם בלא לחם, אבל בשר שאלו שלא כהוגן שהרבה בהמות היו להם, ועוד שהיה אפשר להם בלא בשר, לפיכך נתן להם בשעת טורח שלא כהוגן, עכ"ל.

ושם שאלתי כמה שאלות. אבל לאחר שכבר נדפס הקובץ ראיתי בלקוטי שיחות חלק טז פרשת בשלח שיחה ב שכ"ק אדמו"ר עמד שם על שני פירושי רש"י אלו. ונוסף לזה שמתרץ השאלות ששאלתי מתרץ עוד דיוקים בפירש"י אלו, ומבאר שם עוד דברים שאינם מובנים בפשטות הכתובים.

ועם הקוראים הסליחה.

אבל מה שעדיין אינו מובן לי בפשטות הכתובים שם, הוא:

שלאחר שנאמר שם (טז, ב): "וילנו כל עדת בני ישראל". ושם (ג): "מי יתן מותנו ... בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע וגו'".

נאמר שם (ו): "ויאמר משה ואהרן ערב וידעתם וגו'". ושם (ז): "ובקר וראיתם וגו'". ושם (ח): "...בתת ה' לכם בערב בשר ולחם בבקר לשבע וגו'".

והנה לכאורה שמעו משה ואהרן דברים אלו מהקב"ה ולא אמרו זה על דעת עצמם.

אבל הדיבור של הקב"ה למשה בנוגע לענין זה מצינו רק בפסוק (יב), כמה פסוקים לאחרי זה ששם נאמר: "...שמעתי את תלונות בני ישראל ... בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וגו'".

ולמה לא נאמר פסוק זה קודם להדיבור שדיברו משה ואהרן לבני ישראל, בפסוקים (ו-ח).

ולכאורה היו יכולים לתרץ שאין מוקדם ומאוחר בתורה.

אבל, נוסף לזה שהי' לרש"י לפרש זה, קשה קצת לפרש זה כאן, שמשמע קצת שדיבור זה הי' קשור עם מה "שכבוד ה' נראה בענן". שזה הי' בודאי אחר הדברים שדיבר משה ואהרן לבני ישראל.

ועוד שקודם שדיבר משה ואהרן לבני ישראל נאמר בפסוק (ד): "ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וגו'", אבל,

א) שם לא נאמר "שמעתי את תלונות בני ישראל וגו'".

ב) לא נזכר כלל בנוגע לבשר.

ג) בנוגע ללחם לא נזכר שם שיהי' בבקר (דרך חבה, שיש שהות להכינו).

עוד דבר שצריך עיון: גם בפרשת בהעלותך נאמר (יא, ד): והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.

אבל שם מצינו שנענשו בני ישראל כמו שמסופר שם באריכות.

והנה רש"י פירש שם בד"ה מי יאכלנו בשר: וכי לא היה להם בשר והלא כבר נאמר וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר וגו' וא"ת אכלום והלא בכניסתם לארץ נאמר ומקנה רב עלה אתם וצאן ובקר וגו' אלא שמבקשים עלילה.

וצ"ב למה לא פירש רש"י זה בפרשת בשלח, וכן למה לא נענשו על זה.