תולדות כז, מג-מה

"ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה. וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך. עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם" גו'. ופרש"י "אחדים" - "מועטים".

ובפ' ויצא כט, יח: אעבדך שבע שנים ופרש"י – "הם ימים אחדים שאמרה לו אמו וישבת עמו ימים אחדים תדע שכן הוא שהרי כתיב ויהיו בעיניו כימים אחדים".

א"כ, יש להקשות: אם אמו אמרה לו וישבת עמו ימים אחדים - היינו שבע שנים, כדמשמע מלשון רש"י "הם ימים אחדים שאמרה לו אמו" - א"כ למהנענש על אותן שבע שנים כשנענש על כ"ב שנים שלא כבד או"א*? (עיין פרש"י סו"פ תולדות). אדרבה - (עבודתו) שבע שנים אצל לבן היינו כבוד או"א עצמו. ואפילו את"ל ש"ויהיו בעיניו כימים אחדים" משום "באהבתו אותה" - וזהו האופן שיעקב פירש ימים אחדים אבל באמת כוונת רבקה לימים אחדים – מועטים, הלא אמרה ושלחתי ולקחתיך משם. ופירש"י עה"פ (לה, ח) ותמת דבורה – "מה ענין דבורה בבית יעקב אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב ושלחתי ולקחתיך משם שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם ומתה בדרך" - א"כ כל הכ' שנה אצל לבן הי' שם במצוות אמו של וישבת עמו וגו' עד גו' ושלחתי ולקחתיך משם?

(ומ"ש עד גו' ושכח את אשר עשית לו - האם זה שייך במציאות? ולכאו' עכצ"ל דהכוונה בשם המושאל ע"ד חמת המלך שכחה. ובאמת כשחזר הי' עשו בא לקראתו בד' מאות איש א"כ עדיין מתנחם להרגו [כלשון רבקה ליעקב]).

אבל להעיר דלשון רש"י הוא דשלחה דבורה אצלו לפדן ארם - א"כ למה נשתהה י"ח חודש בסוכות כשעכשיו אמו ממתינה לו - ובשביל זה גם לא ראה אמו (לפועל).

גם יש להעיר מפרש"י עה"פ (לה, א) קום עלה (בית א-ל) - לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך.

וישלח לב, ט

והי' המחנה הנשאר לפליטה - אם הי' בטוח בזה - כמו שפירש"י ע"כ, כי שלחם עמו - א"כ למה העמיד בסכנה בניו ובנותיו לקמן לג, א-ג בפגישתו עם עשו ?

ואוי"ל דמכיוון שבנתיים האבק עם שרו של עשו, ואמר לו שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל ופרש"י - עשו ולבן - א"כ לא הי' דואג מעשו לאח"ז. אבל יש להעיר מפרש"י לקמן (לג, יג) אם דעתו לעשות לי רעה כו' - א"כ עכ"פ דאג במקצת.

וישלח לד, ל

עכרתם (אותי) - "מסור הי' ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב אלא שהיו אומרים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ לפיכך היו שותקין ע"כ.

ולכאו' איזה סברא (של טפשות) זה ? עכשיו שבני יעקב הם מתי מספר אנשים מועטים כמו שפירש"י מיד לאח"ז - הי' להם להכנענים שילחמו עם בני יעקב (לולא מעשה שכם).

(ולכאו' הי' אפ"ל דסתם להלחם עם בני יעקב אינו ע"פ יושר, אבל עכשיו שהתחילו בנ"י - יש להם פתחון פה למלחמה, וכיון שההבטחה הי' על העתיד דידעו מהברית בין הבתרים דד' מאות שנה יהיו גרים חשבו שיוכלו לקום על בנ"י. א) לא משמע כן ב) איך לקחו קרקע מזרעו של שם (בפ' לך)).

*) הערת המערכת: מה שנענש יעקב שיוסף פירש ממנו כ"ב שנה, הוא (כמ"ש רש"י תולדות כח, ט וישב לז,לד) כנגד כ"ב שנה שלא קיים יעקב כבוד או"א, ז.א. שלפועל לא כיבד או"א (אף שזה הי' בציווי והוראות אביו ואמו). אבל אין הכוונה - לכאורה – שיעקב עשה משהו שלא כהוגן במה שלא כיבד או"א, דאל"כ קשי' מיני' ובי' איך עשה שלא כהוגן, אלא ודאי הפי' הוא כנ"ל, שלפועל לא כיבד (שימש וכיו"ב) את או"א.