בפרש"י ד"ה "כי חיות הנה" [גליון]
תושב השכונה
בגליון האחרון [תשצ] עמד הרב א. חיטריק על פירש"י בפרשת שמות (א, יט) ד"ה כי חיות הנה, וז"ל:
ומה שאפשר להקשות על רש"י, למה צריך רש"י להביא פסוק מיחזקאל, היה לו להביא פסוק מפ' בלק (כג, כד) הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, ושם (כד, ט) כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו.
ועוד יש לתמוה שהרי ישנו עוד שבט שנמשל: גד כלביא שכן, ורש"י לא הביאו, עכ"ל.
וראיתי בחדושי אגדות מהרש"א במסכת סוטה על מה שאמרו בגמרא (שם יא, ב): אלא אמרו לו אומה זו כחיה נמשלה יהודה גור אריה, דן יהי דן נחש, נפתלי אילה שלוחה, יששכר חמור גרם, יוסף בכור שור, בנימין זאב יטרף - דכתיב ביה כתיב ביה ודלא כתיב ביה כתיב מה אמך לביא בין אריות רבצה, עכ"ל הגמרא.
וכתב המהרש"א, וז"ל:
...ונראה דלא מייתי הכא אלא קראי דגבי ברכת יעקב דבגד נמי כתיב כלביא שכן בברכת משה.
ועוד יש לומר שלא נאמר לביא אלא כלביא בכ"ף הדמיון משא"כ כל הנך דמייתי הם בלא כ"ף הדמיון כתיב.
ועוד דלא מייתי ההוא קרא דבגד דנקרא לביא כיון דמייתי קרא דכולהו איקרי לביא, עכ"ל המהרש"א.
ולפי"ז מתורץ גם כן מה ששאל למה לא הביא רש"י פסוק מפ' בלק, שהרי גם שם כתיב "כלביא" ו"כארי" בכ"ף הדמיון.
אבל מה שכתב המהרש"א בתירוצו הראשון "ונראה דלא מייתי הכא אלא קראי דגבי ברכת יעקב", לא הבנתי תירוצו, שהרי הגמרא שם מביא יוסף בכור שור, שזה לא נאמר בברכת יעקב אלא בברכת משה.
ומה שרש"י בפרשת שמות מביא רק גור אריה זאב יטרף בכור שורו אילה שלוחה. ראיתי בפירוש באר בשדה וז"ל:
בש"ס ובש"ר הביאו ג"כ יהי דן נחש יששכר חמור ורבינו קצר, עכ"ל.