על הפסוק והאלקים אנה לידו (שמות כא, יג) שואל רש"י: "ולמה תצא זאת מלפניו"? ומבאר עפ"י הפסוק מרשעים יצא רשע שהקב"ה מזמן שני בנ"א שאחד הרג מזיד, ואחד הרג שוגג, ואין עדים לשניהם, ולא באו על עונשם, ולכן זה שהרג שוגג עולה בסולם, ונופל על מי שהרג במזיד שנמצא תחת הסולם, וכאן זהו בפונדק בפרהסיא ויש עדים, זה שהרג מזיד בא על ענשו ונהרג, זה שהרג בשוגג גולה עפ"י עדים.

ומעולם הוקשה לי, הרי השאלה של רש"י הוא מדוע "האלוקים אנה לידו" - ש(א) האדם ללא רצונו הורג, ו(ב) שנהרג אדם, ומה מתרץ שכיוון שהרג בשוגג ללא עדים וכו', הרי א"כ יוקשה על הפעם הראשונה:

א. מדוע הרג זה בשוגג, ונהרג אדם בשוגג. ב. ומדוע הנהרג ע"י ההורג במזיד נהרג, וכן אין לדבר סוף על העבר*.