בפרש"י ברכה [לג,ח] ד"ה תריבהו "כתרגומו. ד"א תריבהו על מי מריבה, נסתקפת לו לבא בעלילה, אם משה אמר שמעו נא המורים אהרן ומרים מה עשו" - ומקורו מספרי.

וצ"ע, דכשמעיינים בסדר הכתובים בפ' חקת בפ' מי מריבה, נראה שמקודם מתה מרים, ואח"כ לא הי' מים לעדה ורק אח"כ ציווה ד' למשה שידבר אל הסלע, ונמצא דבעת החטא דמי מריבה, כבר לא היתה מרים בחיים, וא"כ לא הי' לה שום שייכות לענין דמי מריבה, ומהו זה שכותב רש"י כאן אהרן ומרים מה עשו, שגם מרים נענשה עבור זה. - ולפלא שהמפרשים הרגילים לא עמדו ע"ז. ואחר החיפוש מצאתי בספר הנק' קובץ ספרי הספרי [וכולל הספרים אהלי יהודה ספרי חיים] (ד"צ י. וואגשאל, ירושלים תשמ"ט) וז"ל שם בפ' ברכה [קכא,א] אהרן ומרים מה עשו, אע"ג דמרים מתה קודם מי מריבה, מ"מ לא עשתה דבר אלא שדקדק עמה איזה דקדוק כחוט השערה ונקברה בחוץ לארץ - שו"ר להרב זית רענן ר"פ ואתחנן דלספרין שם, מרים מתה אחר מי מריבה ע"ש, ומכאן ראי' לדבריו". עכ"ל ועצ"ע.

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.