מצינו הלשון "גר ותושב" כמה פעמים בתורה ובכל מקום מפרש רש"י מהו פירוש, שהרי תושב הוא היפך מגר.

בפרשת חיי שרה ד"ה גר ותושב אנכי עמכם (כג, ד): "גר מארץ אחרת ונתישבתי עמכם. ומ"א אם תרצו הריני גר ואם לאו אהי' תושב ואטלנה מן הדין וכו'".

בפרשת בהר ד"ה גר ותושב (כה, לה): "אף אם הוא גר או תושב ואיזהו תושב כל שקיבל עליו שלא לעבוד ע"א ואוכל נבילות".

שם ד"ה יד גר ותושב (שם, מז): "גר והוא תושב וכו'".

ולפי זה צריך להבין לכאורה, למה אין רש"י מפרש מה שנאמר: "והארץ לא תמכר לצמיתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי".

מהו הפירוש של "ותושבים" כאן. שלכאורה בא הכתוב לומר שהארץ אינה שלו וכמו שפירש רש"י בד"ה כי לי הארץ: "..שאינה שלך". ואם כן, איך אומר אותה כתוב עצמה שהוא תושב בארץ וכלשון רש"י בפרשת חיי שרה: בנוגע ל"תושב" "ואטלנה מן הדין".