כ"ק אדמו"ר זי"ע נהג לברך את הנכנסים לגור במקום חדש: "משנה מקום משנה מזל לטובה ולברכה", - זאת היתה הברכה כשהיו עוברים מעיר לעיר (ראה לדוגמא 'אגרות קודש' חי"ב עמ' תיח) וכן כשעברו "לדירתם החדשה" (ראה שם ח"ד עמ' שיט, ח"ח עמ' רעו, שטו, שנד ועוד) וידוע גם שזה היה ר"ת 'מעניין' שהיה הרבי רושם בקיצור: "ממממל"ו".

ומקורו ע"פ הנאמר בגמ' ראש השנה טז, ב: וא"ר יצחק ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם... וי"א אף שינוי מקום, דכתיב [לך יב, א] ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך, והדר ואעשך לגוי גדול. ועד"ז בבבא מציעא עה, ב: ת"ר שלשה צועקין ואינן נענין, ואלו הן... והקונה אדון לעצמו... איכא דאמרי דביש ליה בהאי מתא ולא אזיל למתא אחריתא, ע"כ. ועד"ז נמצא בכ"מ. אבל לשון זה ממש (משנה מקום וכו') נפוץ אבל אינו נמצא בגמרא - כך כותב ה'מכלול המאמרים והפתגמים'.

ולכאורה בכל הנ"ל מדובר בעובר מעיר לעיר אחרת ולא מדירה לדירה באותו עיר.

ולהעיר ממה שהעתיק הרה"ג בצלאל שטערן ז"ל בספרו 'אהלך באמיתך' פ"ב הערה ד את מש"כ ה'יוסף אומץ' (פרנקפורט, דיני נחושים דף 350): "ולכן מזקנים אתבונן, שאותם שדרו בנעוריהם בתי עקתא וכשראו דקיימא להו שעתא בבית ההוא, אע"פ שרבו בני ביתם למעלה, שהיה הבי עקתא קטן מהכילם וכמעט לא מיתדר להו כלל ביה, אעפ"כ נשארו בדירת בית ההוא, ושכרו או קנו להם בית או חדרים אחרים לתשמישם, כדי שלא יצאו מן הבית אשר בו גדלו והצליחו ועשו פרי". משמע דסבר דגם שינוי מדירה לדירה משנה המזל.

אבל הרב שטערן שם כותב ע"ז: "אמנם עיין בספרי שו"ת בצל החכמה (ח"ג סי' מב אות א), שם הוכחתי שאין המזל משתנה מבית לבית, ואין המזל תלוי בבית רק בעיר, שהרי דביש ליה בההוא מתא הצריכוהו ללכת למתא אחריתא, ולא סגי לילך לביתא אחריתא בההוא מתא גופא, וע"ש גם אות ב-ה. ומ"מ הדברים שכתב הרב [יוסף אומץ] זצ"ל בנוגע לדירה שייכים שפיר לגבי העיר שהוא דר בה, מכיון שהמזל תלוי בעיר שהוא דר בו כמבואר".

וראה שם אות ה העתיק את מש"כ בשו"ת דברי נחמיה חאו"ח סי' מ"ד דלא קיי"ל כי"א בגמ' ראש השנה הנ"ל דשינוי מקום מקרע גזר דינו של אדם.

ויל"ע בכל הנ"ל, ואין הספרים תח"י.