שליח כ"ק אדמו"ר לידז אנגלי'
בגליון הקודם (תתקצח עמ' 90) כתב הרב י.ש.ג. דבלקוטי שיחות (חל"ז עמ' 122) כתוב, שאם עורכים את הכנס (לילדים) לאחר ל"ג בעומר, עושים זאת באופן המותר לכתחילה "(בלי שום ספיקות בדבר)", ע"י קישורו עם סעודת מצווה של סיום וכיו"ב, ע"כ.
והוקשה לו "מה באים להתיר עי"ז , הרי אין איסור על סעודה (גם של רשות) אז, ולא על שירה בפה. האם כדאי להתיר כלי זמר (שהרי ריקודים אין עושים אז)? הרי לאשכנזים אין מתירים כלי זמר גם בסעודות מצווה כמו בבר מצווה?" ע"כ דבריו.
ויש לומר דכוונת כ"ק אדמו"ר למ"ש אדה"ז בשו"ע סי' תצ"ג סעיף א': "אבל מותר לעשות סעודת הרשות כגון שמחת מריעות בלא ריקודין ומחולות ושמחות יתירות".
ונראה מלשון אדה"ז שדוקא סעודת הרשות אסור לעשות ריקודין ומחולות ושמחות יתירות משא"כ בסעודת מצווה.
ולזה התכוון כ"ק אדמו"ר, שאם מקשרים הכינוס עם סעודת מצווה מותר לעשות ריקודין ומחולות ושמחות יתירות.