בלגיון תשעב (ע' 89) יצא הרה"ג י. ש. גינזבורג שליט"א להשיג על הערותי אודות כתב אדה"ז כאשר בראשית דבריו כותב "הבוחר יבחר" וסיים ב"הלכה למעשה".

* אתחיל במה שסיים שאנ"ש יחיו סומכים על מה שהרב לנדא אב"ד בני-ברק מוכר בלשכת הגהה כתב המיוחס לאדה"ז.

ויפה הורה: כי נפש היפה שבוחרת וקונה כתב המיוחס לאדה"ז, לא יקנה אלא אם עבר ע"י מגיהים מומחים שיש בידם כתב קבלה וכיו"ב, וכוונתי לדברי הרב במאמרי הקודם אות וא"ו.

* מה שכתב בתחילת דבריו, שיש מפקפקים בכתב זה אחר שפירסם דברים ברורים בזה, הנה במחילת כת"ר לא עלי תלונתו, כי יעיין מה שכתב הרב עצמו ב"התקשרות" וז"ל: "כמה מזקני הרבנים לא ראו זאת בעין יפה בשעתו, אם מפני שלא היתה בידם מסורת ברורה או משום שכמה פרטים לא נראו להם מתאימים להלכה", והוספתי במאמרי שלא רק בשעתו אלא עד היום הזה, וגם לאחר שפרסם מאמרו ב"התקשרות", לא שינה אף רב דעתו. וגם לאחר שכתב: שהרב לנדא שליט"א ורוב רבני אנ"ש באה"ק ובעולם מעדיפים כתיבה בנוסח אדה"ז, ממשיך אני עדיין לומר שלא נמצאו כאלו, ולעשות רצון הרב בהשגתו לפרסם ביתר פרטים הריני מקיים דבריו, למרות שפירסם במאמרו או בהשגתו בשם הרב לנדא שליט"א, הרי העיד הרב לנדא בימים אלו שמעולם לא הורה לאחד לקנות כתב זה, וביותר אינו נכון שלצאצאיו קונה בכתב זה, אלא רק כתב האריז"ל, וממילא הריני בשאלה, האם זה הרב שנכתב במאמר השני, אתמהה.

* בהשגת הרב אך מנסה שוב לתלות עצמו בדברי רבותינו נשיאנו והוראתם, למרות שכתבתי שלא ידוע לי עד היום מי קיבל הוראה זו, ואדרבה, עד היום לא קם סופר או רב שיעמידנו על טעותי, ואז כמובן חוזרני מכל דברי, כמו שכתבתי בראשונה, ובבקשתו אפרט עוד: הרב מנסה לתמוך יסודותיו באגרת אדמו"ר הריי"צ נ"ע אל הרב גרינגלאס שליט"א, ובזה אגלה את אזנו: הרב גרינגלאס קריינא דאיגרתא איהו פרוונקיה, והוא סיפר שאדמו"ר הריי"צ נ"ע אמר לו ביחידות שיש לברר במסורת מה כתב ר' ראובן סופר בהוראת אדה"ז ומה יצא לו כן והוא לאו בדווקא.

* אפרט עוד-בבקשתו, הסופר המומחה הרה"ח ר' שמעון שי' כהנא שהזכיר במאמרו, הוא בעל השמועה שסיפר לי דברי אדמו"ר נשי"ד אליו ביחידות כששאל על האותיות ואלו שיצאו עליהן עוררין וכן נאמר לו (בשינוי לשון קצת); מכיון שלא קיבל בזה מסורת אינו מורה בזה איך לכתוב, ממילא בשני עדויות נוספות אלו ואין החי יכול להכחיש, וכמו שכתבי בעבר שכל הסופרים עד היום לא מצאו בזה מסורת, א"כ מי נוטל על עצמו שהיתה בזה הוראה?

* לא קבלתי רשות לנקוב בשמות הסופרים: א) אחר שביחידות ביקש אדמו"ר לברר אצלו על כתב אדה"ז, בכ"ז הזמינו אצלו מזוזות בכתב האריז"ל. ב) סופר מומחה, שלרגל הזמנות ובקשות כותב כתב המיוחס, אבל עבור צאצאיו כותב אך ורק כתב האריז"ל ג) אלו רבנים ות"ח מובהקים, שפרשיותיהם נדונו לגניזה מחמת הסופרים שאינם מומחים, ושוב מניחים להם ולבניהם כתב האריז"ל.

* מנסה לתאר לעצמי אילו א' מכלל ישראל ובמיוחד מאנ"ש שי' עומד לפני ביצוע עיסקת ממון וכיו"ב, והיה שואל בדעת רבותינו נשיאנו, והיו עונים לו בהסתייגות (גם אם לא שוללים), לא היה מעיז לבצע העיסקא וכיו"ב, וכ"ש וק"ו בתפילין שכל התורה כולה הוקשה להם, עאכו"כ וכו'.

* ולבסוף גם שאלת תם: מדוע כל יומן או רשימה (אף שיודע לכו"כ שאינם בדוקים ומוגהים), וכדומה ספרי אחרונים בני דורינו וכיו"ב [שאין כאן המקום לפרט שמם], ובכ"ז נכנסים פעמים רבות בכותרת "הלכות ומנהגי חב"ד", ודוקא דברים אלו שהבאתי עדויות ומפי אמרם, שרבותינו נשיאנו אמרו וכתבו על הכתב המיוחס לאדה"ז - ולמרות שהוא כתב ידו של ר' ראובן הסופר, יש לברר ולמצוא מסורת לכתב זה.

ועד עצם היום הזה לא נמצא כדבר הזה! ולכאורה זהו מאלו דברים שלא ניתן יותר לבירור. ובפשטות זה הטעם שאדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר נשי"ד לא הניחו תפילין בכתב זה, והרי בכל דבר של הלכות והליכות החסידים מנסים ומשתדלים להדמות וללכת בדרכיהם.

וא"כ תקפים דברי הרב בתחילת השגתו "אחר פירסום דברים ברורים ביותר שנאמרו ונכתבו בזה, עדיין יש עוררין ח"ו".