במכתב הכללי מפסח שני ה'תש"מ (לקוטי שיחות כרך יז עמ' 508) נאמר: "כידוע האט דער רשב"י געמוזט אויסבאהאלטן זיך אין א מערה..צוליב זיין שטארקייט אין אופצוהאלטן אידישקייט אין דער צייט פון די רוימישע גזירות".

ובשולי המכתב ציין כ"ק אדמו"ר ע"ז: "שבת לג, ב. ושם. וראה תקוני זהר בתחילתו".

ולכאורה, המסופר במסכת שבת שם (בתקוני הזוהר אין פירוט בעניין זה) הוא שרשב"י דיבר בגנות הרומאים, שכל מה שעשו בפיתוח הארץ "לא עשו אלא לצורך עצמן", ולכן גזרו "שמעון שגינה - ייהרג", ולא על תקיפותו בהחזקת היהדות אז.