בהמשך למש"כ בגליון תשצ (ש"פ יתרו) בענין סידור "תהלת ה'" ומקורו - סידור "סדר העבודה", הנה בהשוואה קלה בין "סדר העבודה" ל"תהילת ה'" אפשר לראות עריכת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו איך שדייק בכל פרט ופרט (על אף דחיקת הכסף שבזמן ההוא ועל אף דחיקת הזמן לסיים ההדפסה קודם התחלת זמן הלימודים, כמוזכר במ"ש בגליון הנ"ל).

ההדגשה בעריכה היתה עד כמה שאפשר שהסידור יהיה נוסח רבינו הזקן ולא סתם "נוסח האריז"ל" - כמו שהיה בהוצאת "ראם" ובשאר המדפיסים, חוץ מסידור "תורה אור" וסידור "מאה שערים".

ונציין להלן איזה פרטים שכ"ק אדמו"ר הוסיף או הוציא מהסידור - ובכמה מהפרטים צריך בירור למה הרחיק הדברים שנדפסו ב"סדר העבודה".

הסידור שהיה לפני הוא "תהלת ה'" משנת תשי"ג. ציון העמודים לקמן הוא לפי סידור "תהלת ה'":

ראשית כל הוציא המאמר בתחילת הסידור בענין "חנוך הדת והלשון" שנכתב ע"י העורך מדפוס "ראם".

א, א: נוסח השער - חדש.

א, ב: הוסיף ה"תוכן" מהסידור (כדי שלא יהי' עמוד חלק),

ב, א-ב: הוסיף ה"אלף-בית", והנקודות. וכן הוסיף עמוד ובו האותיות עם הנקודות.

ג, א: הוסיף כל עמוד "ברכות הבקר לילדים", - כל הנ"ל לא היה בסידור הנ"ל.

ג, ב: "דיני השכמת הבקר". - שם (ב"סדר העבודה") מתחיל ב"עבודת הלב": עבדו את ה' ביראה, שויתי ה' לנגדי תמיד ועוד כמה מארז"ל בענין תפילה, - כל זה הוציא.

ג, ב: "ברכות השחר". - שם קודם לזה סדר הנטילה וכוונת הברכות משו"ע ומסידור, דיני ברכת אשר יצר ודין ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים - כל הנ"ל מחזיק עמוד א'. ולכן אפשר להבחין בה"תפירה" שבין השורות קודם ברכת השחר. מה שצ"ע כאן הוא הטעם שהוציא מה שנדפס מסידור אדמו"ר הזקן, דבשלמא מה שהוציא מהשו"ע אפשר לבאר שאינו לשון השו"ע בדיוק רק כמו קיצור מהשו"ע, אבל מהסידור הרי הוא כמעט בשלימות.

ד, א: אחר ברכת "פוקח עורים" יש מקום חלק, - שם: "(שו"ע) בירך זוקף כפופים קודם מתיר אסורים לא יחזור ויברך מתיר אסורים".

ו, א: הלכות ציצית מסתיים בתיבות "מביא לידי עשיה", - שם נוסף: "(ענין ההסתכלות עיין לקמן בפ' ציצית בקריאת שמע (-וזה הוציא - ראה לקמן לדף כד, ב)). (ד) גודל עונש המבטל מצות ציצית ועליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וגו' וכל הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה".

אחרי ברכת ציצית יש ריוח חלק, - שם נדפס "יהי רצון ... אמן סלה".

קודם "מה יקר חסדיך" נדפס "ובשעת עטיפת הטלית יאמר זה", - שם: "ויכסה ראשו בטלית ויעמוד כך מעוטף כדי הלוך ד' אמות ויאמר ד' פסוקים אלו".

ו, ב: "תפלת השחר". - שם קודם לזה "הלכות תפלה", דין מי ששהה לבא לביהכ"נ עד ישתבח, הלכות ק"ש וברכותיה, הלכות תפלה וזמנה ודין עניית אמן וברוך הוא וברוך שמו. מחזיק בדיוק עמוד א'.

"נכון לומר קודם התפלה". - שם נמצא במקומו: "כשנכנס לבית הכנסת יאמר זה - "מה טובו"".

ח, ב: קודם "רבונו של עולם" נדפס ב"תהלת ה'": "ביום שאין אומרין תחנון אין אומרים זה". מצורת האותיות נראה שזה היה מכבר, אבל נראה דאפשר להבחין שהדביקו זה אח"כ בין השורות, ולכן תיבות "בבאר שבע" הדביקו בצד ימין. - ב"סדר העבודה" שראיתי ליתא.

ט, ב: אחר "שמו ברבים" יש ריוח חלק, - שם: "לדעת הפוסקים והאריז"ל אין לחתום בשם".

י, א: קודם "יהי רצון" נוסף: "ביום שאין אומרים תחנון וכו'", - שם ליתא.

יא, ב: "אנא בכח". ב"תהלת ה'" החדשים נוספו ה"שמות" בצד שמאל, אבל ב"תהלת ה'" הראשונים וכן ב"סדר העבודה" ליתא.

יב, א: קודם איזהו מקומן יש מקום חלק, - שם מובא: "(שו"ע) קבעו לשנות אחר פ' התמיד פ' איזהו מקומן וברייתא דר"י כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה ותלמוד כו' משום שנאמר ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי כו' אלא אלו ת"ח שעוסקין בהלכות עבודה בכל יום בכל מקום שהם מעלה אני עליהם כאלו מקטירים ומגישים לשמי: ב] מי שאינו מבין צריך ללמוד ולהבין שאל"כ אינו נחשב ללימוד כו'".

טז, א: קודם מזמור לתודה נכתב: "א"א מזמור לתודה בשבת וביו"ט ולא בע"פ ובחוה"מ של פסח ולא בערב יוה"כ". - שם: "אין אומרים מזמור רק בעמידה, ואין אומרים לא בשבת ויו"ט ולא בערב פסח ולא בחול המועד של פסח ולא בערב יום כיפור לפי שאין תודה באה בימים אלו".

יט, א: קודם "ויברך דוד" יש מקום חלק, - שם: "יש לעמוד כשאומרים ויברך דוד עד אחר ישתבח".

כא, א: קודם "ישתבח" יש מקום חלק, - שם מביא משו"ע: נוהגין לעמוד בשעת אמירת ישתבח. ועוד כמה הלכות ב"ישתבח".

כד, ב: "והיה לכם לציצית". - שם קודם לזה בתחילת העמוד המשך דיני ק"ש: "ב] יש נוהגין להסתכל בציצית...", המשך להדינים שקודם פרשת ציצית בדף כד, א.

[ואמנם כשנשווה דף כד, ב לדף כה, א נראה שמספר השורות בדף כד, ב הן פחות, ושהעמוד עצמו קטן יותר].

כח, א: ברכת "ולמלשינים" הוא אחד הקטעים בתפלה שיש בה שינויים ממקום למקום, הן השינוים של הצענזור של המקום, והן הצענזור הפנימי מהבחור הזעצער מדפוס לדפוס. וכן יש שינויים כאן: בסדר העבודה הנוסח הוא "ולמלשינים אל תהי תקוה וכן המינים וכל הזדים כרגע יאבדו וכל איביך מהרה יכרתו וכל הרשעה תעקר" כו', וכן הוא בסידור "תורה אור" שנדפס בהוצאת "ראם". וכשמעיינים ב"תהלת ה'" אפשר לראות התיבות שנדבקו בהשורות.

כט, ב: קודם "מודים" יש מקום חלק, - שם נוסף: "(שו"ע) כשמגיע ש"ץ למודים שוחין עמו הצבור ואומרים מודים דרבנן כו', ואפילו יחיד המתפלל שמונה עשרה צריך לשוח עמו אם הוא עומד באמצע ברכה כו'".

ל, ב: "ברכת כהנים". בסידורים הראשונים מ"תהלת ה'" היה זה בשולי העמוד מסומן בכוכב, - וב"סדר העבודה" נוסף אחריו תפלת "אדיר במרום". ולכן רואים בסידור מקום חלק והעמוד קטן מהעמוד שכנגדו.

לא, א: אחר "למען קדושתך" יש מקום חלק, - שם נוסף באותיות קטנות "קבלת תענית". ובשולי העמוד: "יחיד שרוצה לקבל תענית יאמר זה במנחה שקודם התענית קודם יהיו לרצון: רבון כל העולמים כו'. לאחר התענית יאמר זה במנחה קודם יהיו לרצון: רבון כל העולמים כו'".

לא, ב: "רחום וחנון". - שם קודם לזה דיני "נפילת אפים" משו"ע רבינו.

לט, א: "יתגדל ויתקדש". נוסף ב"תהלת ה'" רק לאחר כמה שנים.

מב, ב: "עלינו" עד "אין עוד" הוא מסידור אחר. - שם חסרים התיבות "שהם משתחוים להבל ולריק" מצד הצענזור.

מג, א: קודם "אך צדיקים" יש מקום חלק, - שם: "לפני צאתו מבית הכנסת ישב מעט ויאמר".