תשובת המהרי"ל ושאלת הר"נ מפאלאצק

בגליון תשפט (לש"פ בא - יו"ד שבט) דן ידידי הרב ברוך אבערלאנדער שיחי' אודות הניקוד בסידור רבינו הזקן, והעלה שם השאלה האם אדה"ז אכן ניקד את סידורו כלל ועיקר, עיי"ש. ובגליון שלאח"ז (תשצ) הגיב על דבריו הר"א חיטריק שיחי', ושם מתלונן על העדר מחקר עקבי בדקדוק שבסידור רבינו, ודן האם אדה"ז הלך בעקבות ר' זלמן הענא בסידורו "שערי תפילה", או לאו.

ויש להעיר על כל זה מתשובת המהרי"ל לרבי נתן הורוביץ מפאלאצק (בשער המילואים ח"ב ע' 212, הקטע מופיע רק בהוצאה השניה של מהדורת תשי"ז): "ומ"ש על הסידור בענין הדקדוק, לא ראיתי להשיבך מחמת שאין כל הדפוסים שווים וגם אין כל המסורות שווים. אפס במ"ש יברך את עמו בשלום שהבי"ת רפוי' כדת (דלא כהר' ז[למן] ה[ענא]), שהוקשה למעלתך מן המסורה קטנה...".

ות"ל שאין אנו ממששים כעיוור באפילה, כי שרדה גם השאלה ששאל רבי נתן למהרי"ל המאיר עיניים במה דברים אמורים (יגדיל תורה שנה ז' ע' קנג*). ואעתיק קטעים השייך לדיוני: "עוד ראיתי להטריחו במה שנסתפק לי זה ימים ושנים בהגהות סדור שלי שקניתי אחר פטירת אדמו"ר מהנדפסים אחר פטירתו מדפוס ר' מרדכי מקאפוסט (כי הוא הדפיסו על נייר יפה) ומצאתי שעלה כולו, ונסתפק לי במשליך קרחו כפתים שנדפס בכל הסידורים (גם בסידור האחרון שנדפס בחיי אדמו"ר בקאפוסט) כפתים בדגש הכ' ... וכ"ה בתנ"ך בכמה דפוסים ובמסורת קטנה ד' באזיליא ... ול"נ שטעות הדפוס הוא בסדור אדמו"ר הנ"ל".

"עוד בפ' ה' יברך את עמו בשלום נדפס בסידורים ברפה הב' בשלום, ותמיהני טובא שאף שע"פ הכלל הי' צ"ל רפה אבל נמסר עליו במסורת קטנה ... בדגש, וכן נדפס במסורת קטנה ד' באזיליאה בדגש, ובתנ"ך אינו שווה בכל הדפוסים ... ואי אפשר לומר שטעות הדפוס הוא בסדור, כי פי' זה הוא ד' פעמים בסדור וכולם רפה. ואנו רואים שסמך אדמו"ר נ"ע על המסורת קטנה בכמה מקומות בסדור...".

"...ואמת שנדפס כעת סדור על ידי המופלג מו"ה ישראל עם הסכמות מע"ל, ומשתבח מהר"י הנ"ל שעשאו מוגה מאד, ועשה לוח הטעות ג"כ עליו, ונתתי שמחה בלבי כאשר ראיתיו וקניתיו תיכף, אך הי' תוחלתי נכזבה כי לא אמון בו ומלא שיבושים בדגש ורפה ... וגם לוח התיקון שלו הוא בטעות ואין לסמוך עליו...".

מסקנות והשלכות

מכל האמור יש להסיק כמה דברים:

א) לכל לראש מעצם הדיון בנושא הניקוד, הרי הוכחה ברורה שההנחה הרווחת בתשתית הוויכוח היא שרבינו הזקן אכן ניקד את הסידור, כי בוודאי שאחרת לא דנים על נושא הניקוד.

ב) ולא רק מכללא איתמר, אלא במפורש בדברי רבי נתן "ואנו רואים שסמך אדמו"ר נ"ע על המסורת קטנה בכמה מקומות בסידור". דיש כאן הודעה חד משמעית על כך שרבינו אכן ניקד את סידורו בהסתמכו על ה"מסורת הקטנה".

ג) נראה שמדברי המהרי"ל בסוגריים "ודלא כהרז"ה", ניתן לפתור תהיית הרא"ח שיחי' - האם הלך רבינו בעקבות ר' זלמן הענא - בשלילה. רבינו סטה משיטת הדקדוק שלו. ואכן מסתבר שאליו התכוון המהרי"ל בהסכמתו לסידור הר"י יפה בשנת תקפ"ב. (ואכן רואים למשל שב"מחיה המתים" שרבי זלמן הענא ניקד בצירי והתווכח עם הקודמים לו - לא נטה רבינו אחריו).

ד) אולי יש להוכיח שסידורו הראשון של רבינו לא הי' חזיון נפוץ כבר בתקופה הקדומה ההיא - מהעובדה שהר"נ לא מתייחס אליו כלל לבדוק בו הניקוד (למרות, כפי שניתן להיווכח מהשאלה - התעניין הר"נ הרבה בתחום הסידור), ושמא יש לשער שרק הדפיסו מעט עותקים.

ה) באורח מוזר לא הקפידו המדפיסים על ניקוד באורח מיוחד, כפי שעולה בבירור מטענת הר"נ על הסידורים שהם כולם קמשונים. האם יתכן שזה בגלל שהחסידים לא התמחו היטב בתחום זה? (כך עולה קצת מבין השיטין בהסכמת מהרי"ל הנ"ל לסידור מהר"י קאפוסט תקפ"ב).

ו) מכך גם מתברר כמה קשה יהיה לברר על אשורו שיטת רבינו בדיוקו, כי הלא לא הקפידו המדפיסים על טוהר הניקוד כפי דעת רבינו הזקן.

הבנות, משמעויות ויישובים

א] יש להבהיר משמעות דברי המהרי"ל שכותב "בענין הדקדוק לא ראיתי להשיבך מחמת שאין כל הדפוסים שווים וגם אין כל המסורות שווים". שלאור השאלה של הר"נ מתברר, שאין הכוונה לדפוסי הסידור אלא לדפוסי החומשים השונים שמהם חפץ הר"נ להקשות על ניקודי הסידור.

ב] נראה לי להציע בדרך אפשר על פי דברי הר"נ שכותב, "ואנו רואים שסמך אדמו"ר נ"ע על המסורת הקטנה בכמה מקומות בסידור", שרבינו לא ניקד בעצמו את סידורו אלא רבינו הסתמך על חומשים וסידורים מסויימים שרבינו ציווה להמדפיסים שיעתיקו.

דהיינו שרבינו לא כתב במו ידו את פרקי התהלים של פסוקי דזמרה (כדברי הרבי באג"ק ח"ב ע' קכד, שמצוטט במאמרו של הרב"א) או כל נוסח של הסידור, רק אם הנוסח של רבינו סטה באופן יסודי מן הנוסחאות הקיימות. וכן בדקדוק הסתמך רבינו על ספרי תנ"ך מהימנים ונכונים, וציווה שפרק מסויים יקחו מתנ"ך פלוני ותפילה מסויימת יעתיקו מן סידור אלמוני (כגון סידור רבי שבתי או סידור של"ה). ורק בפסקאות מסויימות ציווה לשנות לפי רצונו.

וכך יוצא במפורש מהסכמת המהרי"ל הנ"ל "ולכן גם החסיד בעל השל"ה ז"ל צוה להדפיס סדור שער השמים שלו עפ"י דקדוק של המדקדק הגדול מהרש"ש מפרעמיסלא חוץ ממלך מלך וימלוך שציוה להדפיס מלך חציו קמץ וחציו פתח ... אבל רבינו נ"ע אמר שצ"ל כולו קמץ". הרי שבדרך כלל אמר להעתיק את סידור רבי שבתי כהוויתו, רק במקומות מסויימים ומיוחדים חיוה דעתו באמירה - לשנות או להיצמד לנוסח הקיים. (ולהעיר שכעת שנדפס סידור רבי שבתי מחדש, מתברר שניקודו של רבינו ב"מלך" זהה לניקודו של רבי שבתי).

מעתה אין כל סתירה (כפי שתמה הרב"א שם) בין העובדה שרבינו הזקן ציווה רק להעתיק קטעים מחומשים וסידורים אחרים ולא כתבם מעצמו, לבין העובדה שרבינו גם הקפיד מאד על ניקוד, כי כאמור הקפיד להעתיק אך רק מספרים שסמך ידיו עליו בניקודם ובדקדוקם כדלעיל, והרי זה כאילו נקדו רבינו, ודו"ק.

ג] במאמר הנ"ל ציין הרב"א לשורות של תפילות ואמירות שלא נוקדו בסידורי חב"ד המצויים כיום. וכמובן שדברים אלו צריכים בדיקה יסודית בכל הסידורים הראשוניים, עד שידינו מגעת. אך לפום ריהטא יש מכנה משותף לכל הדברים הבלתי מנוקדים: כולם אינם תפילות ממש או פרשיות של תהלים או של תורה במסגרת פסוקי דזמרה וכיו"ב, אלא בבחינת תוספיות של כחלק ממסגרת התפילה ממש, כגון חמש מהם "יהי רצון" ושתיים "מי שברך" ו"סדר קרבן פסח" - הלכה, ועוד. (וכן "ושמרו" ופסוקים לחגים, שאעפ"י שרבינו אכן הכניסם לסידור אך דעתו שאין לאומרם כידוע), ויש עוד לדון בזה במיוחד לאור כל המקורות והסידורים.

*) ותודה להר"י מונדשיין שהפנה אותי לשאלה זו.