הנה כמ"פ הזכרתי את שיחת ש"פ משפטים תשמ"ט, ששם לומד כ"ק אדמו"ר שיש קשר בין תוכן הפרשה לבין המספר הסידורי שלה במספר פרשיות התורה. ובעמדנו לקראת פ' נשא, אולי אפשר לבאר בדא"פ את הקשר של פרשת נשא עם מספרה בפרשיות התורה, שהיא הפרשה ה"לה":

הנה חלק חשוב מפ' נשא מדבר על הסוטה והלכותיה (ולהעיר שסיום מס' סוטה - לפי מנהגנו שמסיימים בערב חג השבועות - הרי הוא בסמיכות לפ' נשא בדרך כלל), וסיום הענין הוא (ה, ל) "ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת"; ותיבה זו - "לה" - מלמדת לימוד כללי על כל הענין, שהכתיבה והמחיקה כו' צריכה להיות דוקא "לה - לשמה" (סוטה יח, א וברש"י).

ועוד זאת:

הנה "לה" אותיות "הל", שפירושו במשמעות של הבהקת אור ("אור כי יהל", "בהלו נרו"), וכידוע בכ"מ (ראה ישעי' יג, י ובפרש"י. לקוטי תורה שיר-השירים מח, ג). וענין זה של הבהקת אור מודגש בסוטה, כפי שפוסק הרמב"ם (הל' סוטה פ"ג הכ"ב) שאם כשרה היא הרי "פניה מזהירות" - מאירות, וכן ברש"י עה"ת (פרשתנו ה, כח) מדגיש ש"אם היתה יולדת שחורים תלד לבנים", ומבואר בלקו"ש (חכ"ח ע' 37 ואילך, עיי"ש באורך), שהטעם שרש"י מדגיש דוקא פרט זה (אף שאינו מביא פרטים אחרים שבמדרשי חז"ל), הוא כי דוקא בפרט זה מודגש ענין של אור, היפך של שחרות הפנים כו'.

וענין זה של אור מפורש גם בהמשך הסדרה (ו, כה): "יאר ה' פניו אליך", וכן תהיה לנו - באור הגאולה (ראה לקו"ש שם ע' 38), תיכף ומיד ממש.