ב"מ"מ הגהות והערות קצרות" לתניא פל"ה, ד"ה כי הנה נשמת כו', כותב כ"ק אדמו"ר: עיין לקמן פל"ז בזה ופמ"ו.

וכתבו על זה בהערות המו"ל: כנראה הכוונה שמ"ש כאן "כי הנה נשמת האדם אפי' הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים כו'" – נאמר גם בפל"ז (מח, א): "צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה רבה בתענוגים כו'", אלא שמוסיף "אהבה רבה". ובפמ"ו (סו, רע"ב): "שתפול עלי' אימתה ופחד תחלה ואח"כ אהבה רבה בתענוגים או כרשפי אש כמדת הצדיקים כו'". – והיינו, שמפרשים שכוונת כ"ק אדמו"ר לשינויי הלשונות בענין זה.

ולכאורה לא נראה לפרש כן – הן בגלל הלשון "עיין", שלכאורה אינו מתאים כ"כ ביחס לדיוק בשינוי הלשון, והן בגלל שעפ"ז הי' צריך להעתיק בד"ה את התיבות "צדיק גמור כו'", ולא את התיבות "כי הנה נשמת כו'".

ונראה לפרש שמציין לפל"ז ומ"ו – שעפ"ז יתוסף ביאור בתוכן הענין המבואר כאן, ש"אין השכינה שורה על גוף האדם .. אלא ע"י מעשים טובים דוקא, ולא די לו בנשמתו כו'", לפי ש"נשמת האדם . . אינה בטילה במציאות לגמרי .. רק הוא דבר בפני עצמו .. משא"כ המצוות ומעשים טובים כו' אין החיות שבהם דבר נפרד בפני עצמו כלל אלא הוא מיוחד .. ביחוד גמור":

בפל"ז מבואר ש"גם שיהי' צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה רבה בתענוגים לא יגיע למעלת דביקותו בה' בדחילו ורחימו בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי לא מינה ולא מקצתה ואין ערך ודמיון ביניהם כלל" – שעפ"ז ניתוסף ביאור בזה ש"די לו בנשמתו .. להיות היא כשמן לפתילה" שעי"ז תשרה השכינה על גופו, שנוסף על המבואר כאן שהחסרון הוא מצד העדר הביטול במציאות ("נשמת האדם .. אינה בטילה במציאות לגמרי .. רק הוא דבר בפני עצמו"), יש חסרון גם בהדביקות בה' (שע"י רגש האהבה ויראה) כשלעצמה, שאינה בערך כלל לאופן הדביקות קודם הירידה למטה.

ועד"ז לאידך גיסא, ניתוסף ביאור בנוגע למעלת המצוות, שלהיותן רצונו ית' ממש בלי שום הסתר פנים, שורה ומתגלה אור ה' בהאדם המקיימן – ע"פ המבואר בפמ"ו, שע"י העסק בתומ"צ נעשה "יחוד נפש האלקית ונפש החיונית ולבושיהן באור א"ס ב"ה", "ע"י קיום המצות הריני אלקה שלכם כמו .. שהאבות היו בחי' מרכבה לו ית' ובטלים ונכללים באורו, וככה הוא בכל נפש מישראל .. אף אם הוא בור ועם הארץ", אף "שאין נפשו מרגשת מפני מסך החומר הגופני שלא נזדכך", דלא "כמדת הצדיקים שנזדכך חומרם".

שם, הערה ד"ה להתהוות ולהבראות: לשון זה נמצא גם לעיל פכ"ב, ויש לעיין למה מבאר כ"ק אדמו"ר ענין זה דוקא בפל"ה, ולא לעיל בפכ"ב.