ברשימות שיצא לאור השתא לפורים כתב כ"ק אדמו"ר וז"ל "דרך אגב משפירש"י אסתהר, ירח, עיין יל"ש ס"פ בראשית "וקבעוה בין ז' כוכבים". צ"ע בעה"ש, כמדומה שכוכב נוגה הוא זה" עכלה"ק. וזה בא בהמשך מש"כ מהמהרש"א דמרדכי ואסתר שמות פרסיים הם.

ויש להעיר מהביאור על מגילת אסתר מהג"ר יוסף זכרי' שטרן בעמח"ס זכר יהוסף בסוף הפתיחה שלו שמביא מהאבן עזרא פרק א' פסוק י' דהם שמות פרסיים, ועיין ג"כ פירושו בפרק ט' פסוק ו'. וכן מביא מס' שרשי הלבנון דאסתר הוא העתקת שם הדסה בפרסית ומורכבת משתי תיבות פרסיות אס-תר שפירושו הדס רענן [וגם הדס בארמית הוא אסא].

עשר תקנות עזרא

ב) ברשימה הנ"ל ע' 13 כתב הרבי וזלה"ק "ובב"ק (פב.) י' תקנות תיקן עזרא, ולא חשיב הנ"ל, כי תני ושייר" ומביא תוס' בב"ב כב ע"א די' דוקא עיי"ש.

ויש להעיר ממגילה (לא, ב) תניא רשב"א אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתו"כ קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה. ותקנה זו ג"כ לא תני בב"ק.

ויש להעיר בהאי ענינא ממש"כ שם בחי' המהר"ץ חיות וז"ל לפי זה לא ידעתי לבני מערבא דמסקי אורייתא בתלתא שנין עיין לעיל כט ב' איך היו עושים בתקנת עזרא זאת שתבוא קריאת הקללות קודם עצרת בכל שנה. עכ"ל.

וראיתי מביאים מס' פרי צדיק פ' בחוקותי אות י' דאדרבה מהלשון עזרא "תיקן" משמע שהוא תקנה מסויימת, ולא משום דכך הוא סדר הפרשיות, אלא דקודם עצרת אף לבני מערבא יקראו הקללות בתו"כ, וא"ש.

מי היה בני בניו של המן

ג) ברשימה הנ"ל ע' 15 וזלה"ק בנוגע לההשערה דקאי על רבי עקיבא שהי' בבני ברק (סנהדרין לב ע"ב) אי אפשר לומר כן וכו'", עכ"ל.

הנה לא ידוע לנו על סמך מה הי' השערת הרב מהאראדאק שמבני בניו של המן למד תורה בב"ב קאי על ר"ע, אולם יש להעיר ממה שראיתי בפרדס יוסף החדש עה"ת עמ' א'פג מהגהות שערי יוסף להגרי"נ שטערן על דרשות חת"ס לפורים ע' 414 בהג"ה וז"ל וכעין זה פירש [אדמו"ר] מעשה בר"א ור"י וראב"ע ור"ט שהיו מסובין בב"ב והיו מספרים ביצ"מ כל אותו הלילה וכו' ובאמת הובא פלוגתא בפ' ע"פ שראב"ע אומר עד חצות ולומד בגז"ש הזה הזה וכו', אך הנה המן ביטל ישראל לילה ראשונה של פסח מלספר ביצי"מ כדאיתא בסמ' מגילה [ד' ע"א] שלכך חייבים לקרות המגילה בלילה שנאמר אלקי וגו' ולילה ולא דומי' לי שהיו זועקין בימי צרתן בלילה, והיא היתה לילה ראשונה של פסח שבלילה ההיא נדדה שנת המלך עד שבשחרית שכתיב ויבא המן שמאז התחיל מפלתו של המן, ובני ברק הם היו בני בניו היו רוצים לתקן חטא אבותיהם לכך היו מספרים כל הלילה ביציאת מצרים עד שבאו תלמידיהם ואמרו הגיע זמן ק"ש של שחרית ואז הי' מפלתו ותו לא צריכים לתקן עכ"ל. ואף שאינו מזכיר שם ר"ע, מ"מ מכל הני תנאים רק ר"ע הי' בן גרים כדאיתא בברכות כ"ז.

ושם בפרד"י מביא שהחת"ס רשם הגהה בכת"י על הגליון, שזה רק לפי חד גירסא שבמדרש, ועיי"ש מה שפי' כוונתו. ואולי כוונתו שהי' גירסא "ומנו ר"ע".