במ"ש הרב אה"ה שי' בגליון הקודם [גליון א - תש"פ] אודות ההפסק של ה"יהי רצון" על אכילת התפוח בליל ר"ה, ומעיר מדוע לא אמרינן כמ"ש הטור בשם בעל העיטור בנוגע לברי"מ שאמירת "או"א קיים את הילד וכו'" לא הוי הפסק בין ברכה לשתיה, דבקשת רחמים לא הוה הפסק וכו', וא"כ צ"ל מדוע לא אמרינן ג"כ כאן דאמירת "יהי רצון וכו' שתחדש" הוי בקשת רחמים ולא הוי הפסק עכת"ד.

ושוב ממשיך דטעמא דבעל העיטור הוא כי הבקשת רחמים נעשו כחלק מהברכה עצמה עיי"ש.

והנה לפי"ז נ"ל בפשטות דמשום האי טעמא עצמו א"א לדמות מילתא למילתא. דהתם מובן דאמירת "קיים את הילד הזה וכו'" שפיר הוה המשך וחלק של הברכה "כורת הברית" דהם מחד ענינא, (וכן בשאר הדוגמאות שמביא) משא"כ כאן איזה שייכות יש בין ה"יהי רצון שתחדש וכו'" לברכת בפה"ע שמברכים על פרי (הרבה פעמים בלי "יהי רצון") וא"כ א"א לומר הכא כטעמא של בעל העיטור וצריכים לומר הטעם כמ"ש בספר המנהגים וכו'.