"הרגו בתענית"
ניו דזערסי
בתניא פ"א כותב רבינו "אמרו רז"ל "צדיקים יצר טוב שופטן" שנאמר (תהלים קט, כב) "ולבי חלל בקרבי" - שאין לו יצר הרע, כי הרגו בתענית".
וב"הגהות והערות קצרות" מציין הרבי לירושלמי סוטה פ"ה ולקה"ע שם, ששם (בקה"ע בלבד) מבואר שהרגו בתענית, אך בחז"ל לא מצינו להדיא אם הרגו בתענית או בגירסיה - כלשון התיקוני זהר המובא בראשית חכמה שעה"ק פ"ב (זו"ח קו, ד). והרבי מציין שם לעוד ציונים עיי"ש.
אולם ב'ליקוטי פירושים' להר"א חיטריק (ע' נו) מציין למגן אבות להרשב"ץ על מסכת אבות (פ"ד מ"א) ששם אכן מביא שקיימת גירסא כזו. [והרא"ח שיחי' מציין גם להמבואר בספר הבהיר אות קצו "ובמה יכול לו דוד - בגירסתו"].
אך תמוה לומר שרבינו 'הושפע' דוקא מגירסא שבספר כה נדיר כה"מגן אבות" - ספר לא נפוץ ביותר. אולם ברור לי שרבינו 'הושפע' מספר "בעלי הנפש" להראב"ד (ספר יסוד בהל' נדה) שכותב ב'שער הקדושה' (מהד' קאפח ע' קכה): "אבל דוד היה יצרו חזק וקשה והיה צריך לעשות עמו מלחמה בכל יום, וכיון שראה שלא היה יכול לעמוד בו עמד עליו והרגו, יש מי שפירש הרגו בשקים ובתעניות...".
(ולפלא שב'תניא מבואר' (שהשתדל לאסוף את כל המקורות לתניא) להר"א אלאשווילי, השאיר מקור הדבר בצ"ע, ולא עיין ב'ליקוטי פירושים' (וכן בתניא מהדו"ק) לראות אולי מצאו מקור לדבר, וכמובן מש"כ הרא"א שם, שאולי לרבינו הי' לו גירסא אחרת בירושלמי - תמוה לחלוטין).
"בפרש"י" או "במפרשי" תהלים
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע, וראש הישיבה - בודאפשט, הונגריה
ב'לקוטי פירושים' שבחוברת א' של 'מראי מקומות, הגהות והערות קצרות לסש"ב'1 עמ' כז נעתק הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע מתוך 'שיעורים בספר התניא' באידיש עמ' 151 הערה 9 בנוגע לפירוש המלה "ולבי חלל בקרבי" שאפשר לפרשו בכמה אופנים: "וברש"י תהלים - ב' הפירושים", והעירו בהערה 48: "אולי צ"ל ראב"ע", כיון שברש"י שלפנינו לא מובאים בו הפירושים השונים.
ולהעיר מ'לקוטי ביאורים' (קארף) - שדומני ששם נתפרסמו לראשונה הערות הרבי לתניא - ובעמ' קד (מהדורת קה"ת תשד"מ) נעתק בשינוי לשון: "ובמפרשי תהלים - ב' הפירושים", וא"ש.
ויש לבדוק בכתי"ק הרבי איזה העתקה היא הנכונה.
1) המלקט ספר 'נשיא וחסיד' לא שם לב כנראה שהספר מודפס בצורת חוברות ולא ציין אליו, לא העתיק צילום השער וכו', ראה עמ' 128 הערה 2.
התבוננות בתפילה
משפיע בישיבת "אור אלחנן" חב"ד, ל.א.
ברשימות חוברת סה כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע מה ששמע מחותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע בענין ההתבוננות בתפילה, ובין הדברים שם: אאדנ"ע ענה לרז"א על אמרו שאין שייכות בין ההתבוננות והתפלה "דאס ועסט פארשטיין אין 12 יאהר ארום". ובשנת רס"ט הבנתי - דברי כק"ש - כוונת אאדנ"ע (אז הי' הסתלקות רז"א. והשיחה היתה יב' שנה לפני זה).
ויש לציין להמסופר בענין זה (שקו"ט בענין הכרח ההתבוננות בעת התפילה דוקא - הגם שמוכרח שם שאינו המסופר כאן מפני השינוי בשנת הסיפור ודו"ק) מספר השיחות ה'תש"א ע' 63:
אין יאהר תרס"ח .. רז"א געפרעגט דעם טאטן, וואס איז די הכרחיות אז דער ענין ההתבוננות זאל זיין דוקא בעת התפלה, פארוואס איז ניט מספיק דער ענין ההתבוננות קודם התפלה אדער אין אן אנדער זמן. די תשובה איז געווען, אז דער ענין איז טאקע מוכרח. וכו', עיי"ש ההסברה בזה.
עכ"פ רואים שכנראה עלה שקו"ט זו על הפרק יותר מפעם אחת אצל כ"ק אדמו"ר נ"ע ואחיו הרז"א נ"ע.
Download PDF