ר"מ בישיבה
בלקו"ש ח"ד (ע' 1068) מבאר שה"אבות" וה"אמהות" הם האבות והאמהות של כאו"א מישראל, משום שהורישו עניניהם לכאו"א מישראל, ובהערה 12 כתב וז"ל: שלכן אין קוראין אבות אלא לשלשה (ברכות טז,ב) כי בחי' השבטים יש לך אדם שאין לו כלל בחי' ומדריגות אלו משא"כ בחי' האבות (וכן האמהות) צריך להיות בכל אדם (תו"א וארא נה,א). ועפי"ז יובן מ"ש הראשונים (ראה ריטב"א יבמות מו,א) דהא דאין קוראין אבות אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבעה הוא בענין תפלה דוקא (דלכאורה, מכיון שגם את אחרים (לבד אברהם וכו' שרה וכו') מתארים חז"ל (יבמות שם) בהתואר אבות ואמהות, הרי מוכח שגם בהם ישנה המעלה דאבות ואמהות, וא"כ מדוע בתפלה אסור לקוראם אבות ואמהות) - דלפי שהתואר אבות ואמהות מורה שענינם ישנם בכל אחד מישראל, ולכן, בנוגע לענין פרטי אפשר לקרוא גם את אחרים בשם אבות ואמהות, באם ענין זה ישנו בכל אחד מישראל (וכמו הגירות של יוצאי מצרים, שבגמרא שם, שע"י גירות זו, כל יוצאי חלציהם הם בכלל ישראל, וכן בכללות הענין דיציאת מצרים נקראים אבותינו, כי "אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו כו' משועבדים כו'") משא"כ בתפלה - מלשון נפתולי נפתלתי - התקשרות כללית דישראל בהקב"ה, מוכרח להיות בכל אחד הבחינות של השלשה אבות וארבעה אמהות, ורק בחינות אלו (משיחת ליל ב' דחג הפסח תשכ"ג) עכ"ל, ועי' שם בהשיחה שע"פ נגלה לא מצינו ביאור בהחילוק שהוא רק בתפלה.
ויש להעיר בזה במ"ש בראבי"ה (ברכות פ"ב ס"ק נ"ז) על הגמ' שם דאין קוראין אבות אלא לשלשה וז"ל: פירוש להתפלל בזכותן כגון זכור לנו ברית אבות, עכ"ל, ועי' גם בס' אור זרוע (ח"א הל' תפלה סי' ק"ו) מובא בספר אוצר הגאונים (מסכת ברכות בפיר"ח שם) וז"ל: פר"ח אין אומרים זכור לנו ברית אבות אלא לשלשה אומר זכור לנו זכות אברהם יצחק ויעקב, מיכן ולמטה אין מזכירין, וכך אין מזכירין זכות אמהות אלא לארבע, אלא עד יעקב חשיבי וזכותייהו גדולה, אבל השבטים לא חשיבי כי הני לפיכך אין מזכירין וניתלין בזכותם, עכ"ל. דלכאורה ה"ז באופן אחר מביאור הנ"ל, דלפי דבריהם משמע דאיירי רק בנוגע להתפלל בזכות אבות, ולפי דבריהם הי' אפ"ל דזהו גם הפירוש בדברי הריטב"א, שכל הדין דאין קוראין אבות אלא לשלשה הוא רק בנוגע להתפלל בזכותם.
ויש בזה לכאורה חילוק עיקרי, דלפי הביאור שבהשיחה (שהוא לפי ביאור אדה"ז בתו"א) יוצא שבכל מקום שמצינו השם "אבות" שלא אצל אברהם יצחק וכו' ה"ז משום שבענין המדובר שם, גם הם הם אבות לכאו"א מישראל שענין זה שייך בכאו"א מישראל כמו ביצי"מ וכו', ומשמע דאם אין ענין המדובר שייך בכאו"א מישראל, אינם נקראים אבות, משא"כ לפי המבואר בר"ח וכו' י"ל דאפשר לקרות אחרים בשם "אבות" בכל מקום מקום, ורק להתפלל בזכותם מצד אבות לא.
קושיות האחרונים מכמה מקומות
ולפי"ז יש להעיר במה שהקשו אחרונים על הא דאין קוראין אבות אלא לשלשה, דמצינו השם "אבות" גם לא אצל אברהם יצחק וכו', ויש להביא כמה מהם:
א) החיד"א בס' דבש לפי (מערכת א' אות ז) הקשה מהא דאיתא בירושלמי פ"ק דר"ה אבות העולם רבי ישמעאל ורבי עקיבא, והרי אין קורין אבות אלא לשלשה? וכן הקשה בס' פתח עינים ומראית העין פ"ק דעדיות מ"ד ובמדבר קדמות (מערכת א' אות ב') ממ"ש שם במשנה שם על הלל ושמאי "אבות העולם" וכו'? וראה גם בבית האוצר מערכת א' אות ב'.
ב) גם הקשה החיד"א דבמסכת דרך ארץ זוטא איתא ז' אבות, וקחשיב בהדייהו משה אהרן פינחס ודוד? ובבית האוצר שם הקשה מתרגום שני דקחשיב אדם ונח ושם ואיוב ביחד עם אברהם יצחק ויעקב בשם אבות העולם? ובב"ר פ' נח פ' ד' איתא ד' צדיקים נקראים אבות העולם אדם אברהם יצחק ויעקב?
ג) בס' מאור ישראל ועוד (ברכות שם) העירו ממ"ש במדרש רבה אסתר פ"א עה"פ שש מעלות לכסא כנגד שש אמהות שרה רבקה רחל לאה בלהה זלפה, והרי אין קורין אמהות אלא לארבעה?
ד) כן העירו מהך דברכות נז,ב, הרואה גוב של אריות או כבשן האש אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה, (וראה גם שם נד,א) והרי אין קורין אבות אלא לשלשה?
ה) בסוטה לד,א, סימן לבנים שעברו "אבות" את הירדן וקאי על הקרא למען תהי' זאת אות בקרבכם כי ישאלו בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם וגו' עיי"ש, הרי דקוראים לישראל שעברו את הירדן בשם אבות?
ו) בתוספתא מעשר שני פ"ה הי"ד איתא אשר נשבע לאבותינו, הכל בזכות שבטים שנאמר: (חבקוק ג,ט) "שבועות מטות אומר סלה וגו'", הרי דלשבטים קורא אבותינו? ועי' שירי מנחה שם.
ז) בס' ברכת אהרן (מאמר ק"כ) הקשה מנוסח מי שברך שעושין לחולה מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה אהרן דוד ושלמה כו' והרי אין קוראין אבות אלא לשלשה? ומתרץ דכיון שאומרין "ויעקב" בוא"ו, הוא"ו מפסיק הענין ומורה דאבותינו קאי רק על אברהם יצחק ויעקב ולא להלאה עיי"ש, ועי' גם בס' בית אהרן ח"א ע' קכ"ג והלאה.
כמה כללים בענין זה
וכתבו החיד"א ועוד בכל הנ"ל שלפי הריטב"א ניחא, כיון שכל הדין דאין קוראין אבות וכו' קאי רק בנוגע לתפלה, אבל במקום שלא מדובר בענין תפלה שפיר יכולים לקרות אחרים בשם "אבות" גם שלא מהשלשה וכו' עיי"ש, אבל לפי הביאור שבהשיחה דמשמע כנ"ל דרק אם מדובר בענין מסויים שיש בכאו"א מישראל כמו יציאת מצרים וכו' שפיר נקראים אבות בנוגע לענין זה, לכאורה צ"ב בכמה מהנ"ל אם שייך לתרץ עפ"י הריטב"א, וכמו בהך דגוב אריות וכו'.
וכדאי להוסיף עוד בענין זה, שבחי' הרשב"א ברכות שם הביא בשם הראב"ד שהפירוש הוא דליכא חובה לכבוד זה אלא לג' אבות כו' אבל גם בשאר אם אמר לא הפסיד, והרשב"א כתב דלכבוד בעלמא קאמר ולומר שאין חשובין להקרא אבות לכל ישראל וכו' אלא ג' אבות וד' אמהות עיי"ש. אלא דמהרי"ף והרא"ש שהביאו זה משמע דסב"ל שהוא לדינא.
ועי' בבאר אברהם ברכות נד,א, שכתב דכלל זה ד"אין קורין אבות אלא לשלשה וכו'" לא נאמר אלא לגבי יחידים לומר על ראובן עצמו ראובן אבינו, שמעון אבינו וכו', אבל כשמדברים בנוגע לרבים ביחד, מותר לקרותם בשם אבות כיון שהם בודאי אבותיהם של ישראל, ועי' גם בדבש לפי שם ובבית האוצר שם שכתבו דרק אבות סתם אין קוראין, אבל אם מוסיפים ע"ז איזה תואר כמו אבות העולם וכיו"ב מותר.
ובהריטב"א הנ"ל ביבמות יש לעיין, דלמה הקשה קושייתו מהא דאין קורין אמהות אלא לד' רק על "אמהות" שבגמ' שם, ולא הקשה קושייתו על "אבותינו" שהובא שם לפני זה דאין קורין אבות אלא לשלשה? וצ"ע.
Download PDF