ר"מ בישיבת אור אלחנן חב"ד, ל.א. קאליפורניא
בלקו"ש חלק ל"ח שיחה ב' לפרשת פנחס מבאר הרבי הגמ' בגיטין נב ע"א דאין פוסקין עליהן [יתומים קטנים] צדקה וכו' וכל דבר שאין לו קיצבה, ומבאר הטעם שקשה ביותר שיתקבל ענין זה בשכלו של תינוק, דכאשר יש עני נצרך ואין מעשר או חומש נכסיו מספיקין לו כל מחסוריו אוסרים עליו לבזבז יותר מחומש וכו' ולכן אמרו שאין פוסקין עליהן צדקה כדי שלא יהא ענין של בלבול בכללות חינוכם.
ועיי"ש בהערה 37 "וצ"ע ב"תנחומי אבלים" שבגמ' שם איתא שהוא בכלל "דבר שאין לו קצבה". אלא בכל אופן צ"ע מהו החשש בזה." עכלה"ק.
ויש להעיר מהמבואר בהגהות היעב"ץ על אתר שמביא ממס' מו"ק ומס' כתובות דף ח' ע"ב שהיו אוכלין ושותין בבית האבל [ושם איתא דאין פוחתין מעשרה כוסות יין], ועיין ג"כ במהר"ם שיף שכתב ששכיחי רבים ולכן אין בזה קיצבה [ובפשטות אין לתת בזה שיעורים והוה ע"ד צדקה שיש הרבה עניים, ועד"ז יש הרבה אבלים ב"מ, וגם בבית אחד אם יש עשרה אבלים לדוגמא נצטרך מאה כוסות יין וכו'].
וגם יש להעיר מסנהדרין ע ע"ב שמביא הגמ' שם אם אכל בן סורר ומורה בחבורת מצוה אינו נעשה בן סו"מ והגמ' מפרש שם "דבר מצוה תנחומי אבלים" ומפרש רש"י לאתויי תנחומי אבלים דאע"ג דתקנתא דרבנן בעלמא הוא", והיינו שהוא אותו הלשון בגמ' כאן והכוונה על הסעודה בבית האבל שביכולת הבן סו"מ לאכול תרטימר בשר וליטר יין [ולהעיר שבגמ' בכתובות איתא שהיו משתכרין בבית האבל וכו'], וא"כ מובן החשש בגמ' כאן דמכיון דאין לו קצבה אין נותנין ממעות היתומים [ומדוע הגמ' אומר כאן "לאתויי" עיין מהרמ"ש].
וביאור הרבי בלקו"ש ג"כ א"ש לפי זה, דמכיון שהיתום רואה שסעודה זו שייכת לענין הניחום [וכנ"ל ששותין שם עשרה כוסות של נחמה] ועי"ז מקיים מצות ניחום אבלים, וא"כ למה לא יתנו עוד ועוד, ויתבלבל חינוכו וע"ד בצדקה.
עוד יש להעיר דהרי ידוע מחלוקת הראשונים אי ניחום אבלים מה"ת [דעת ר"י בברכות פ"ג] או מדרבנן [דעת הרמב"ם רפי"ד מהל' אבל], ובאו"ש על הרמב"ם שם מביא בשם הדברי אמת דמקור דברי הרמב"ם הוא מהך גמ' דסנהדרין שמבואר שהוא מדרבנן, ולכאורה צ"ע די"ל דעצם מצות ניחום אבלים הוא מה"ת והכא איירי בהסעודה שהוא רק תקנתא דרבנן [והא דע"י הסעודה שהוא רק תקנתא דרבנן מקיימים המצוה דניחום אבלים מה"ת הרי מצינו כיו"ב בכ"מ]. ואכ"מ.
Download PDF