אטלאנטא, גא.
ידועים דברי קודש כ"ק אדמו"ר זי"ע (שיחת יו"ד שבט תשל"ד, ועוד), אודות ג' התקופות בנשיאותו של כ"ק אדמו"ר בעל ההילולא, ואופן העבודה והמס"נ שנתחדש בכל אחת מהן על קודמתה. ובשיחת שמחת בית השואבה (נדפס בס' ממעיני הישועה עמ' 201 ואילך) ביאר כ"ק אדמו"ר שייכותו של אדמו"ר מוהריי"צ עם שלמה המלך, שני האושפיזין דשמע"צ.
ויש להעיר בזה בדרך אפשר, שי"ל ששלשת תקופות אלו, והעבודה שבכאו"א מהן, מרומזות בשלשת ספריו של שלמה המלך, כסדר כתיבתם האמור בדברי חז"ל: "ר' יונתן אמר: שיר השירים כתב תחילה, ואח"כ משלי, ואח"כ קהלת" (שהש"ר פ"א, א (י)).
תקופת רוסיא:
חלק נכבד מס' שיר השירים עוסק, מחד, בתלאות עם ישראל מאויביו (החל ממצרים - ויש להעיר בזה עפמ"ש הרה"ח ר"א ננס ע"ה, אשר מצרים בגימטריא ס.ס.ס.ר.); ומאידך, בתוקפם של ישראל לבלתי עזוב את ד' ותורתו (עיין בזה בהקדמות המפרשים לס' שה"ש).
דוגמאות לדבר: "מצאוני השומרים הסובבים בעיר, הכוני פצעוני..." (ה:ז); "שובי שובי השולמית..." (ז:א) (וכדברי רש"י: "אומרים אלי, 'שובי שובי מאחרי המקום'"); "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה... אני חומה" (ח:ז, י).
ואלו הן הם הקוים העיקריים של חייו ופעלו ועבודתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בהיותו ברוסיא תחת עיני הנ.ק.וו.ד.
תקופת פולין:
בתקופה זו, אחרי שגבר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ על רודפיו מן החוץ, באה עיקר הקושי מן הפנים - מיהודים יראים ושלמים, שומרי תומ"צ, שלא נראתה דרך החסידות בעיניהם; וכלשון כ"ק אדמו"ר זי"ע בשיחתו, היתה זו ענין של "ויקנאו בו אחיו". עיקר העבודה בתקופה זו היתה ללמד את העולם להכיר בנחיצותו של לימוד תורת החסידות.
כנגד זה, ס' משלי גם הוא מופנה אל אנשים שומרי תומ"צ, ומורה להם דרך בעבודת ד'; וכלשון הפסוק בפתיחת הספר (א:ה), "ישמע חכם (שכבר הוא חכם בתורה) ויוסף לקח". (במלים אחרות, י"ל בדא"פ שס' משלי הוא "פרקי אבות - מילי דחסידותא" שבתורה שבכתב.) ובאמת, מצינו דוקא בס' משלי כמה פסוקים המדברים בענין הכרח לימוד פנימיות התורה (עיין בביאורי הגר"א שציין כ"ק אדמו"ר זי"ע במכתבו הנדפס בלקו"ש ח"י עמ' 252).
תקופת אמעריקא:
כידוע, הדיעה השלטת במדינה זו לפנים היתה כי "אמעריקא איז אנדערש", וכי (ח"ו) אין מן הצורך בשמירת התומ"צ כאן, כ"א לבנות חיי אושר ועושר חומרי. ועל דיעה זו קרא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מלחמה בהצהרתו המפורסמת, "אמעריקא איז ניט אנדערש", ולימד דעת את העם להכיר בעליונות התורה.
קריאה מעין זו היא היא עיקר ענינה של ס' קהלת, הפותח בביטול חשיבות החיים החומריים כשלעצמם ("מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" (א:ג)), ומסיים בהכרזת עליונות התורה ("סוף דבר הכל נשמע: את האלקים ירא, ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם" (יב:יג)), וכל תוכה סובב על שני צירים אלו.