בגליון תשפט תמה הרי"ל אלטיין שי' על הציון במכתב כ"ק אדמו"ר מששה בשבט תש"כ שעל הענין ד"עשירי יהיה קודש" ציין גם לההמשך מים רבים תרל"ו פל"ב ואילך, ולא נמצא שם מאומה השייך ל"עשירי יהיה קודש". ובגליון האחרון רצה הת' ח.א.ז. שי' לקשר זה עם שיחת יו"ד שבט תש"כ (והרי במכתב לא נזכר כלל מכל מה שמביא מהשיחה שנאמרה כמה ימים לאח"ז), ולאחרי כל הביאור הרגיש בעצמו שאין זה מספיק, ועד שמוכן להסכים עם הר"י אלטיין שנפלה כאן איזה טעות.

ולפענ"ד ברור שהכוונה היא למה שנזכר שם בפל"א איך שבכל הסדר השתלשלות מה שנמשך מהעליון לתחתון הוא חלק עשירי בלבד, והוא בחי' מלכות שבכל עולם ובכל ספירה, ומ"מ מאיר בזה כח הא"ס ממש, ועי"ז יש בכח מדת המלכות להשפיע מאין ליש וכו', עיי"ש היטב.

ובפרק לב מתחיל לבאר שעפי"ז (היינו ע"פ המבואר בסעיף הקודם) יובן כפל הלשון בתקו"ז "איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד", ולא כללם יחד, ומבאר שם דבחינת ה"איהו" שמתייחד עם "גרמוהי" הוא גבוה יותר מבחי' "איהו" שמתייחד עם "חיוהי", (אף שכמדומני שבד"כ מבואר דמה שלא כוללם יחד, הוא משום דהיחוד דהאורות הוא יותר נעלה מהיחוד דהכלים במקורם, וכמובן שאין בזה סתירה, אבל עכ"פ דוקא במאמר זה מדגיש את מעלת הגרמוהי), ולעיל שם בפ"ל ול"א ביאר ד"גרמוהי" קאי על המלכות.

וא"כ זהו מה שציין רבינו ל'מים רבים', ששם מפליא מאד את מעלת המלכות דאף שהיא לכאו' רק חלק עשירי, ומ"מ גדלה מעלתה על האורות וכו', והיינו שהעשירי יהיה קודש.

ולהעיר גם מלשון הזהר על הכתוב "אנכי שלומי אמוני ישראל" (ש"ב כ, יט), שע"פ קבלה זהו בחי' מל' דאצי' "בגין דאיהו שלומי אמוני ישראל משום דאיהי עשיראה דכולהו". וראה בכ"ז בהמשך תער"ב ח"ב פ' שפ"ד ואילך איך שהמל' משלימה לעשר בכלל, ובפרט ע"ש בארוכה איך שהיא דוקא משלימה לעשר את בחי' ישראל דלעילא מפני ששרשה למעלה מכל הט"ס וכו'.

ולמותר לבאר את השייכות בין ענין המלכות (שנק' "עשיראה", וחלק "עשירי" כנ"ל) ליו"ד שבט ענין קבלת הנשיאות בכלל, ובפרט אצל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, כידוע ומפורסם אצל חסידים שייכותו של נשיא דורנו לבחי' המלכות.