ב'וילקט יוסף' (שנה עשירית) קונט' ד (סי' לג) תמה דו"ז הגאון החסיד וכו' רבי שלמה פרידמאן זצ"ל [אב"ד באדען אצל וויען] וז"ל:

"ואגב אשאל מי חכם ויודע פתר דבר במכות (ה, א) מה חידש תוס' שם בד"ה אין יותר ממ"ש רש"י ז"ל, הלא כל מעיין משתומם על הדבר ויאמר כי דבריהם הם ממש דברי רש"י"? עכ"ל.

ונראה לבאר בהקדם מ"ש בשו"ת פרח מטה אהרן ח"ב (סי' יח) ובתומים (סי' לח), וכן נראה שסובר מהריב"ל בתשובותיו ח"ב (סי' סג), [וראה בלח"מ פי"ח מהל' עדות ה"ב], דלא רק שאומרים המזימים עמנו הייתם במקום אחר הוי הזמה, אלא שה"ה אם המזימים אומרים, היינו עמכם באותו מקום שאתם מעידין עליו וראינו שלא ראיתם המעשה שאתם מעידים, ג"כ הוי הזמה.

ברם הנתיבות (סי' לח סק"א) חולק ע"ז וסובר שבכה"ג לא הוי הזמה אלא הכחשה, עיי"ש.

ונ"ל דבזה פליגי רש"י ותוס'; וז"ל רש"י בד"ה שיזימו את עצמן: "שיזימו אותן בעסקי גופן ולא בעסקי ההורג וההרוג", עכ"ל.

ובתוס' ד"ה אין העדים נעשים זוממין עד שיזימו עצמן כתבו: "פי' עצמן של עדים שיאמרו להם אתם במקום פלוני עמנו הייתם, ולא שיזומו [ע"י אחרים] שיאמרו ההורג או הנהרג היה עמנו". עכ"ל.

והנה התוס' מוסיפים עמ"ש רש"י את התיבות: "שיאמרו להם אתם במקום פלוני עמנו הייתם", וי"ל שבזה כוונתם לשלול ש"אם המזימים אומרים, היינו עמכם באותו מקום שאתם מעידים עליו וראינו שלא ראיתם המעשה שאתם מעידים" דלא הוי הזמה, כמ"ש הנתיבות. [וי"ל דמדיוק לשון התוס' הוכחה כדברי הנתיבות].

משא"כ אליבא דרש"י גם בכה"ג הוי הזמה, כיון "שיזומו אותם בעסקי גופן ולא בעסקי ההורג וההרוג", א"כ אין בזה נ"מ אם הלשון הוא "עמנו הייתם" או "היינו עמכם", העיקר שיעסקו בעסקי גופן בלבד, כמ"ש הפרח מטה אהרן ובתומים וכו' הנ"ל, וא"ש.