אודות הפרוכת של בית עולמים שנינו במסכת שקלים (פ"ח מ"ה) "שלש מאות כהנים מטבילין אותה". ובתפארת ישראל (בועז ד) הביא מהגר"א כי אורך הפרוכת מ' אמה ורחבה כ', נמצא היקפה ק"כ אמה. וכיון שאמת הכלים היתה של ה' טפחים, הרי היקף הפרוכת ו' מאות טפחים. וזה מכוון לאפשר שיאחזוה ג' מאות כהנים, כל אחד בשתי ידיו. עד כאן תוכן דבריו.

ולא יכולתי להלום סברתו במה שחישב בפרוכת באמה של כלים. כי אפילו למ"ד 'אמת הכלים' היתה של ה' טפחים [דעת ר' יהודה, סוכה ה ב, מנחות צז א], הרי לכולי עלמא אמה של בנין היתה באמה של ו' טפחים. והרי הפרוכת באה להבדיל בין הקודש לבין קודש הקדשים, ואם מדת הפתח היא בגובה של ארבעים וברוחב של עשרים באמות בנות ו' טפחים, איך יתכן לעשות הפרוכת באמות של ה' טפחים?

[פירוש נחמד על 'שלש מאות הכהנים' - וכן על יתר המקומות ש"דיברו בלשון הבאי" - נמצא בשו"ת רמ"ע מפאנו (סי' עג), ע"ש].