בד"ה ביום עשתי עשר יום, תשל"ב (סה"מ תשל"ב עמ' 160): שנה"ב עיקרה מצוות, והרי המצוות כמו שהם בשלימותם כל אחת כלולה מעשר נעשה מזה שבעים שנה. עכ"ל.

ופשוט שצ"ל: עיקרה מדות, והרי המדות וכו'.

עוד שם (בעמ' 162): כמבואר ברמ"ז, ובפירוש הזהר בכללותו, שהמתינו .. בכדי שיהי' שלימות הפרסא בכל העשר כחות. עכ"ל.

ובהע' שם ציינו שדברי הרמ"ז הם בפירושו לזוהר ח"ג דף קב, ב, וגם הובא באוה"ת פ' בא עמ' רפב.

ובכל המקומות הללו "פרסא" מאן דכר שמה. וכנראה שצ"ל "שלימות המלכות" וכד'.

עוד שם (בעמ' 157): דאיתא ברמ"ע מפאנו דישראל הוא ר"ת יש ששים ריבוא אותיות לתורה. עכ"ל.

ויש לברר, האם אמנם הזכיר רבינו בגוף המאמר את הרמ"ע מפאנו כמקור הר"ת הללו. וראה שם במאמר הקודם (עמ' 150), שלא ציינו כלל לדברי הרמ"ע הללו, אלא לס' מגלה עמוקות (המאוחר ממנו).