בגליון תשפט (ש"פ בא - יו"ד שבט) הביא הר"א מטוסוב שי' מכ"מ באוה"ת שמציין לדרוש קרי"ס - וכוונתו לשני דרושים נפרדים. ובע' 56 כ' דבאוה"ת יש לשונות דומים כגון "דרוש פורים" "דרוש מ"ת" "דרוש שופר", וכוונתו ל"דרוש פורים" הוא לאו דוקא לדרוש מסויים כ"א על דרושים שונים של פורים.

ולכאו' אישתמיטתי' להרב הנ"ל מש"כ רבינו בלקו"ש ח"ז ע' 26 ואילך וז"ל: "בשעת מען איז מציין צו א געוויסן דרוש איז דער דרך (אויך ביים צ"צ) צו אנרופן דעם מאמר ע"ש התחלתו, האט דאך אויך דא געדארפט שטיין "כמ"ש בד"ה חייב אינש לבסומי". פארוואס שטייט "בדרוש פורים"?" ועיי"ש בהמשך השיחה הביאור בזה. וראה ג"כ בהע' 55 טעם דדרוש זה ד"חייב אינש לבסומי" שבתו"א נקרא סתם בשם "דרוש פורים" אף שיש כמה דרושים מענין פורים, שבדרוש זה מתבטא ענין פורים, יעויי"ש.

הרי מבואר מזה ב' דברים: א) דבשעה שמציין הצ"צ ל"דרוש פורים" וכיוצ"ב ולא ציין הדיבור המתחיל של המאמר, יש טעם לזה. ב) דהציון ל"דרוש פורים" הוא להמאמר שבתו"א ד"ה "חייב אינש לבסומי", ולא לכל הדרושים של פורים (שבתו"א), ודלא כמ"ש הרב הנ"ל דהכוונה היא לאו דוקא לדרוש מסוים.

והנה לא בדקתי בכל הציונים שבאוה"ת שמציין ל"דרוש פורים" אם הציון הוא לד"ה הנ"ל שבתו"א, או גם לשאר דרושים, ועכ"פ את"ל שהצ"צ מכנה גם לשאר דרושים בשם "דרוש פורים", אולי יש לחלק בין הציונים שבלקו"ת להציונים שבאוה"ת. אך מפשטות לשון השיחה וההע' משמע דקאי אכל הציונים, ויל"ע בכ"ז.