מג"ש כולל מנהטן חב"ד
בלקו"ת (ריש פר' קדושים)כותב אדה"ז: וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל..ובשנה הרביעית כו' וארז"ל ברבות קדושים פכ"ה מי יגלה עפר מעיניך אדה"ר כו' והרי בניך ממתינין לערלה ג"ש כו', ע"ש. ומזה יש ראי' לפי הש"ך על התורה שפירש מצוה זו הוא תיקון לחטא עץ הדעת שנא' בו ג"כ כי טוב העץ למאכל[1], ואדה"ר נצטווה עליו בשעה ט' ובשעה יו"ד עבר, ואילו המתין ג' שעות עד שבת הי' כל פריו קדש הלולים. וכנגדם נצטוו בנטיעה, שלש שנים יהי' לכם ערלים כו'. וזהו כוונת המדרש והרי בניך ממתינין כו' שבזה הם מתקנים חטא אדה"ר בעץ הדעת כו'. עכ"ל.
והנה ז"ל המדרש (ויקרא רבה פכ"ה סוס"ב): "דרש ר' יודא בן פזי, מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד על צוויך שעה אחת, והרי בניך ממתינין לערלה שלש שנים. אמר רב הונא כד שמע בר קפרא כך, אמר יפה דרש ר' יודא בן אחותי, הדא הוא דכתיב וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"
ומבארים המפרשים (שם) שהדיוק הוא מסיפא דקרא - "שלש שנים..לכם ערלים", "לכם" למעט אדם הראשון שלא הי' יכול לעמוד שעה אחת.
וע"ז שואל אדה"ז (כאן) שלכאורה אינו מובן מדוע רוצה שאדם הראשון יראה שבניו עומדים ג' שנים, איזו תועלת יש לאדה"ר מראיי' זו (שבניו ממתינין ג"ש)? אלא שע"י שבניו מקיימים מצוות ערלה מתקנים חטא אדם הראשון עי"ז, ומי יגלה עיניו שיראה שבניו מתקנים חטאו.
הרי שפירוש הש"ך הוא הוא כוונת המדרש, ומדרש זה הוא מקורו.
ולכאורה יש להוסיף, דעפ"ז יבואר ראיית המדרש כפשוטו (וא"צ לומר שזהו מסיפא דקרא) דמזה שכתוב עץ מאכל כמו בחטא עץ הדעת, רואים שערלה הוא תיקון לחטא עץ הדעת - שזהו תוכן דברי ר' יודא בן פזי.
[1]) ולהעיר שלכאורה בהש"ך עה"ת (שם) אינו מובא בפירוש הוכחה זו (שבערלה ועה"ד - כתיב "עץ מאכל") רק שבהתחלה מביא הש"ך מאמר הגמ' בברכות ששואל שלכאורה ה"עץ מאכל" הנאמר בערלה מיותר, ומתרץ בגמ' שם שבא לרבות פלפלין, ובסוף דברי הש"ך אומר שבעה"ד כתיב עץ למאכל (ואולי י"ל יתירה מזו, דלהמדרש תירוץ שונה מהגמ' והיתור בא לדרשה זו, ללמד שערלה מתקן חטא עה"ד. אבל יש לפקפק בזה - שיתור דקרא תבוא לטעם הדבר לחוד ולא להלכה, שלכן מסתבר יותר לומר שהיתור בא לפלפלין המובאת בגמ', והמדרש דורש מזה ג"כ טעם הדבר דהיינו מזה שלישנא דקרא הוא כמו בעה"ד ולא בלשון אחרת).
Download PDF