בגליון הקודם ע' 49 מגיב הרב י. ד. ק. על מ"ש הרב ש.ה.ה. בגליון תתקתז בהא דכתוב בתניא פ"א בנוגע לדוד המלך ע"ה ש"אין לו יצה"ר כי הרגו בתענית" דמנלן שהרגו ע"י תענית דוקא ומסביר הרב י.ד.ק.שיחי' ש"תענית"הוא לאו דוקא אלא הכוונה לכל מיני אתכפי'. ע"כ תו"ד.

שמעתי פעם ביאור בזה שהכוונה ב"הרגו בתענית" הוא שדוד המלך ע"ה הרג את יצרו ע"י תענית כזה שהיתה תוצאה מזה שלא הי' לו זמן לאכול עקב התעסקותו בתומ"צ בכלל וצרכי ציבור בפרט.

יסוד לזה שדוד המלך ע"ה הי' "עסוק" אפ"ל מברכות (ד, א): "שמרה נפשי כי חסיד אני", לוי ורבי יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם! לא חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני "חצות לילה אקום להודות לך"! ואידך - כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם! לא חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה...

וכד דייקת שפיר אולי אפ"ל שזהו הכוונה בהסיפור שמצטט הרב הנ"ל מלקוטי דיבורים (ח"ד עמ' 1212 ובס' השיחות ה'תש"ד, עמ' 123) שכ"ק אדמו"ר מהר"ש יעץ לחסיד אחד ביחידות שיתענה שש מאות תעניות, והחסיד התפלא. אמר לו אדמו"ר מהר"ש "וואס מיינסטו פאסטן הייסט ניט עסן פון נץ החמה ביז דער שקיעה? דאס הייסט דארן. תענית איז אן עבודה, טראכט אלע טאג 15 מינוט אדעתא דנפשי' וועגן זיך, בלום פיך מלדבר" וכו', עיי"ש.