לאחרונה הופיע ספר "ועלהו לא יבול - מהנהגותיו והדרכותיו של הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, חלק ראשון... נחום סטפנסקי" וישנם שמה כמה דברים הקשורים לחב"ד.

בעמ' שו אות 16 מובא ששאלוהו שאלה "מי שנוסע במטוס מהארץ לאירופה וכדו' - שבימים אלו זה כל כך פשוט - האם יברך הגומל?", וע"ז עונה הגרש"ז בכתב ידו: "נוהגים לברך, ורק אנשי חב"ד שומעים לרבם שפסק לא לברך".

וצ"ע מאין בא לו שמועה זו, והרי במכתב הנדפס ב'לקוטי שיחות' חי"ב עמ' 152 וב'שערי הלכה ומנהג' ח"א סי' קי1 פוסק הרבי שהנוסע באוירון צריך לברך הגומל. ומעניין שגם במכתב זה קובע הרבי בנוגע לשמועה אחרת: "אין אנו אחראים לשמועות".

בעמ' קד ישנה שאלה: "האם צריך שהידים תהיינה יבשות לפני שנוטלים ידים לאוכל?" - תשובת הגרש"ז בעל פה: "מעיקר הדין לא צריך לנגב את הידים לפני שנוטלים ידים לאכילת פת, שהרי המים אינם מהוים חציצה. חסידי חב"ד נוהגים לנגב את הידים, אך הרב לא מצא את זה כתוב בשו"ע הרב. אמנם הוא מצא את זה כתוב בסידור של חב"ד, וזה נזכר שם רק דרך אגב בענין נטילת ידים בבוקר". וע"ז מעיר המו"ל: "לא מצאתי זאת בסידור תהלת ה' בענין נטילת ידים בבוקר, אך שם בעמ' 374 בענין נטילת ידים לסעודה כתוב שקודם הנטילה יזהר לקנח ולנגב המים יפה מהיד כי הם מים טמאים ויטמאו את מי הנטילה".

ויש להעיר:

א) אינני יודע בדיוק לאיזה מספור עמודים הכוונה, אך מה שהעתיק המו"ל נמצא בלשונו בפסקי הסידור ב'סדר נטילת ידים לסעודה (סדור תורה אור עמ' 218, הוספות לשו"ע אדה"ז ח"א עמ' 314) ס"ו.

ב) המו"ל לא שם לב שבפסקי הסידור שם (סדור תורה אור סוף עמ' א, הוספות לשו"ע אדה"ז ח"א עמ' קנג) ב'סדר הנטילה' של הבוקר אכן כתוב: "...צריך ליזהר... שלא ליגע בידו הנטולה בלחלוחית המים שעל פי הכלי שנטמאה בנגיעת היד שאינה נטולה...".

ג) דומני שהגרש"ז לא שם לב לכך שגם פסקי הסידור נכתבו ע"י אדה"ז בעצמו, כי הוא מבחין בין ה"שו"ע הרב" ובין הנאמר "בסידור של חב"ד". ולכאורה באם היה יודע שגם פסקים אלו משל אדה"ז הם היה מתייחס אליהם ביתר חשיבות.