שליח כ"ק אדמו"ר, קנזס
באוצר מנהגי חב"ד –ניסן, אייר, סיון- ע' רנז-רנח- מביא המלקט שי' מס' המנהגים מה שהועתק שם מהיום יום אשר "נוהגין שאין מברכין 'שהחיינו' בימי ספירת העומר". לאח"ז מעתיק מס' השיחות תשמ"ט ב, ע' 745 אשר "אצלנו נוהגים שבימי הספירה אין מברכים 'שהחיינו' על פרי חדש, מלבד ביום השבת ובל"ג בעומר".
וממשיך, אשר "כך ניתן לדייק גם ממה שלגבי ימי בין-מצרים נאמר בלוח 'היום יום' (ע' עב) שאפילו בשבת אין מברכים 'שהחיינו', ואילו לגבי ימי הספירה לא נאמר שם (בעמ' מח) שגם בשבת אין מברכים". דיוק הנ"ל, הובא בתור שאלה ב"המלך במסיבו" וכן שם מענת רבינו (שהמחבר מצביע עליו ומצטט) א' עמ' שיז-שיח): "כך הורה כ"ק מו"ח אדמו"ר לכתוב ש'אין מברכים שהחיינו בימי ספה"ע', וכל הענין הוא חידוש משא"כ בביהמ"צ".
ובהמשך הדברים שם: שאלה: אבל מה בנוגע לפועל – האם מברכים שהחיינו בשבת? כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא שאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר [באם הייתי שואל – הי' עונה לי, אך לא שאלתיו. (ועי' באוצר מנהגי חב"ד, שמבאר שאף שאכן הורה בפועל בזמן אחר "באותה הזדמנות לא רצה הרבי לפסוק הלכה (שמא בגלל שהיו מסובין אז בחדרו ועל שולחנו של מוהריי"ץ)" – מילתא דמסתברא.
והנה ידוע אשר בנוגע לעניני הנהגות בפועל (ובפרט הכתובים ב'היום יום') הרבה רבינו לשאול את כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ איך נוהגים לפועל וכו', ועל עניינים אלו הרבה לענות לו וכו', וכמו שכותב "באם הייתי שואל – הי' עונה לי". וא"כ לכאורה למה באמת "אך לא שאלתיו"?
ואולי אפשר לבאר זה עפ"י מש"כ בשיחת ש"פ תזו"מ, ב' דר"ח אייר, תשמ"ב (הנחת לה"ק ג', ע' 1395): "[זכורני שבבית אבא היו נוהגים לאכול חרובים בל"ג בעומר. פרי זה הי' יקר ונדיר, ורק בל"ג בעומר היו אוכלים אותו]".
ומובן מהנ"ל אשר ברכו אז "שהחיינו", מאחר ש"רק בל"ג בעומר היו אוכלים אותו". ומכיון ש(כנראה גם) רבינו, ואביו נ"ע, ומשפחתו היו נוהגים לברך "שהחיינו" בל"ג בעומר (וברכת "שהחיינו" בל"ג בעומר ובשבת שוים, כנ"ל) ע"כ לא רצה לשאול מחמיו על הנהגה בפועל שיוכל לסתור הנהגה הנ"ל, ורמז על "שהחיינו" בשבת ובל"ג בעומר ע"י הדיוק הנ"ל אשר בבהמ"צ אין מברכים גם בשבת, משא"כ בימי הספירה שסתם ולא ביאר, וכנ"ל.
מובן, שכ"ז הוא רק השערה וכו', ומי יבוא אחר המלך (במסיבו).
Download PDF