ר"מ בישיבת תות"ל - חובבי תורה
בסי' תקפג בסע' ד כ' אדמה"ז "ויש אוכלים רמונים ואומרים נרבה זכיות כרמון...". והנה בנוגע לברכת שהחיינו ע"ז: יש לברר מהו שיטתו אם יכוין עליו בשעת קידוש כשהיא מונחת לפניו (ולא יברך עליו במיוחד) או דילמא לברך עליו בפ"ע (כיון דהם עניינים שונים לגמרי: פרי חדש וי"ט)1 ולא יהיה מונח לפניו. או דיש להסתפק גם: דגם אם מונח לפניו אינו נכלל ממילא אלא א"כ דעתו עליו במיוחד.
בכף החיים סי' רכ"ה ח"י דיכול לברך שהחיינו על פה"ע ופה"א או פרי ומלבוש או פרי ומצוה "כיון שהיו לפניו כולם בשעת הברכה נפטרין בברכה אחת".
כאן נראה מהמהרי"ל שברך שהחיינו על הפרי. במנחת שלמה סי' כ' כ' שמסברא נראה שאין לפטור שהחיינו אפירות בזה דמברך שהחיינו אקידוש כיון שהם דברים מחולקים ואין זמנו של זה כזמנו של זה
אבל הדין הוא דיכול לכלול כמו שמצינו בר"ה. אך הביא מהכ"ס או"ח כ"ו דמספקי ליה מטעם אחר: דברכת שהחיינו על קיום המצוה הוא דבר שאין בו הנאת הגוף וברכה על הפרי הו"ל לצורך הנאת הגוף ואין לכוללם אלא כשא"א באו"א כמו ביום ב' דר"ה.
ויש להעיר עוד: ל' אדמה"ז בנוגע שהחיינו בליל ב' שילבוש בגד חדש או יקח פרי חדש ויניחהו לפניו "ויברך שהחיינו ויהא דעתו גם על המלבוש או על הפרי...", דאולי יש לדייק דאינו מספיק שמונח לפניו אלא צריך כוונה חיובית על הפרי, ומשמע דאין מועיל מה שמונח לפניו גרידא. (אבל י"ל שאין זה משמעות: ורוצה להדגיש שיהיה דעתו בזה כדי שלא יהא נראה כברכה רק אי"ט ב' וייראה כברכה שאינו צריכה)2.
1) ואינו דומה למה שפוסק אדמה"ז סי' תרמ"א ס"א דאנו מברכין שהחיינו בשעת הישיבה ועולה להי"ט וגם לעשיית הסוכה (אע"פ שהפסיק זמן מעשייתו) דשם עניינו א', ענין הסוכה וי"ט דסוכות (שקשור עם מצות ישיבה בסוכה) והיא תכלית וגמר עשייתה דבנין סוכה. משא"כ ברכה על פרי וי"ט דר"ה.
2) יש להעיר עוד: המנחת שלמה שם הבהיר להזהיר ההמון שלא יחשבו דברכת שהחיינו הוא אפרי או אבגד אלא "יתנו לבם שברכת שהחיינו היא על הזמן של ר"ה ורק כדי להוציא עצמן מספק איסור ברכה לבטלה מכוונים גם על הפרי והבגד...." ובאדמה"ז כאן מבהיר בפירוש : "...ויהא דעתו גם על המלבוש או על הפרי...", דבוודאי דעתו הוא אי"ט אלא דדעתו גם אפרי או המלבוש.