כתב אדה"ז סי' רס ס"ב "ויש מקפידים שלא ליטול ציפורנים ביום ה' מפני שהציפורנים מתחילים לחזור ולצמוח ביום ג' לגילוחן ואינם רוצים שיהי' זה בשבת1" ובקו"א שם אות א: "מ"ש הט"ז שכ"ה בגילוח שערות הוא תמוה שהרי המלך מסתפר בכל יום וצ"ע", עכ"ל.

וכוונת התמיה לכאו' הוא, דמזה שהמלך הי' מסתפר בכל יום מוכרח שהשערות מתחילין לחזור ולצמוח מיד, ולא כעבור ג' ימים, דלכן הי' לו מה להסתפר בכל יום, וא"כ יוקשה להט"ז.

ובאמת שכבר הק' כן ב'יד אהרן' - הובא בבאה"ט סק"ב, "אמאי המלך מסתפר בכל יום הא לא יש לו שער עי' יד אהרן ובשכנה"ג", ויש לדקדק אמאי לא הביאו אדה"ז בשמו, (ולכאו' אין דרכו בקו"א להביא קושית אחרים בלי להזכיר את שמם). ועיי"ש שהוסיף להקשות על הט"ז, מאנשי משמר שהיו מסתפרים ביום ה' (תענית טו), הרי שהותר להסתפר ביום חמישי, וצ"ב אמאי לא הביא אדה"ז קושי' זו.

וב'מראי מקומות וציונים' (להרב אשכנזי) הבין, שאכן כוונת אדה"ז לשתי קושיות הנ"ל, ומהא דהמלך מסתפר בכל יום קשה תרתי, ראשית איך הסתפר ביום ה' הרי יתחיל לצמוח בשבת (וע"כ דלא כהט"ז), ושנית מוכרח מזה שצומח בכל יום ולא מיום ג' לגילוחן, דהרי הסתפר בכל יום וכנ"ל.

אך באמת דקו' הראשונה לא קשה כלל, שהרי מסתפר בכל יום וגם ביום ו', וא"כ בזה שהסתפר ביום ה' לא יגרום שיתחיל לצמוח בשבת, שהרי כבר גילחן ביום ו' ואין השבת יום ג' לגילוחן - אך להט"ז אולי אינו שייך להסתפר ביום ו', שהרי רק מתחיל לצאת ביום ג' לגילוחן וא"כ אין שייך כלל גילוח ביום ו', אבל מה דהמלך מסתפר בכל יום מוכרח שגם ביום ו' מתחיל לצאת ויש מה לגלח, ואפי' שכבר גילחן ביום ה', וזהו כבר קו' הב', וא"כ ב' הקושיות תלויות זב"ז ולכן כללן אדה"ז בחד2, ודו"ק. וזו אינה קו' היד אהרן הנ"ל ולכן לא הביאו משמו.

ואולי י"ל באופן אחר, שאין כוונת הט"ז כפשוטו שאינו מתחיל לצמוח עד יום ג' לגילוחן, שהרי המציאות לכאו' הוא שצומח בכל רגע ורגע3, אלא כוונתו שאינו נראה וניכר לעין בנ"א עד ג' ימים, וע"ז הק' אדה"ז ממלך, דא"כ שאין הצמיחה ניכרת עד ג' ימים, למה הי' המלך מסתפר בכל יום - משום נוי וכבוד, הרי לא הוכר גידול השערות בכל יום, וא"כ להט"ז הרי לא חסר כאן בכבוד המלך, ואמאי יסתפר בכל יום, ועוד יל"ע בזה.

1) ומצינו כמה טעמים לזה, מדברי הט"ז (סוסק"א), משמע שסרך מלאכה הוא דאיכא במה שגורם שהצמיחה יהי' בשבת, אך בא"ר (הביאו הפרמ"ג במשבצות שם) כתב הטעם, שאין זה תיקון כבוד שבת כיון שחוזר לצאת ביום הש"ק (והרי כל ענין קציצת הציפורנים הוא לכבוד שבת), ומסתימת דברי אדה"ז "ואינם רוצים שיהי' זה בשבת" לא ברור כאיזה טעם נקט.

ובס' נפש חי' (להגר"ר מרגליות) כתב, ששמע הטעם מפני שיום ו' הוא יום אד לישמעאלים ודרכם לגלח לכבודו ביום ה' לכן קפדו ע"ז חכמי המערב.

2) והגם שעדיין יוקשה מהא דלאנשי משמר נאסר להסתפר בשאר ימי השבוע ורק ביום חמישי הותר - וא"כ אין יכולים לספור גם ביום ו' - ויוקשה להט"ז, הנה עי' במחצה"ש דלאנשי משמר הקילו חז"ל שהם היו טרודים, ולא חשו למצוה מן המובחר.

3) ובנפש חי' שם כתב, שנודע מהמציאות שהשערות מתחילות מיד לצמוח וכמפורש בפסוק (שופטים טז, כב) "ויחל שער ראשו לצמוח כאשר גילח", הרי שצומח מיד ולא ביום ג' לגילוחן, עיי"ש.