E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ו' תשרי - ש"פ האזינו - שבת שובה - יום הכיפורים - תשס"ג
גאולה ומשיח
חנוכת בית השלישי ביוהכ"פ
הרב דוד ווייס
ירושלים, עיה"ק

בשיחת קודש דאור ליום ח' תשרי תשנ"ב איחל כ"ק אדמו"ר זי"ע: "יהי רצון שכמו שהי' בחנוכת בית ראשון בזמן שלמה ביום הכפורים, שלא הוצרכו לצום ואדרבה היו ברוב שמחה מצד חנוכת בית המקדש, כן תהי' לנו גם עכשיו בבנין בית השלישי, שיתגלה תומ"י ממש ויותחל חנוכת בית המקדש השלישי באופן שלא נצטרך לצום ביוהכ"פ ונשמוח בחנוכת בית המקדש כו'". עכ"ל.

ויש להעיר בזה ממ"ש בתקוני זוהר (חכ"א דף נז, ב) פורים אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מענוי לענג. והמהרש"ם ז"ל ב'דעת תורה' או"ח (סוס"י תרפו) כתב בכוונת התק"ז, אולי ר"ל בחינוך ביהמ"ק לא יתענו ביוהכ"פ כשם שעשו בימי שלמה, כדאיתא במו"ק, ע"ש.

והדברים צ"ב, דהרי גם אז בימי שלמה היה רק בתורת הוראת שעה, וגם היו דואגים ואומרים שמא נתחייבו כו', ומהיכי תיתי שגם לעתיד יעשו כן.

[ובביאור דברי התק"ז, עיין ב'פרי צדיק' (מוצאי יוה"כ אות ב'), שכתב דר"ל דלעתיד תתבטל מצות שאר עינויים ביוהכ"פ, ותשאר רק מצות ענוי מאכילה ושתיה לכפר על העבר, ע"ש].

והנה בענין זמן חינוך הבית לעתיד, כתב ה'בני יששכר' בחודש חשון (מאמר א' אות ב') בשם המדרש, דבית ראשון שבנה שלמה נשלם בחודש מרחשון כמבואר בכתוב ירח בול, ועפ"י רוה"ק לא חנכו שלמה עד ירח האיתנים תשרי, והיה מרחשון מתבייש, והבטיח השי"ת לשלם שכרו לעתיד ב"ב בבנין הג' דחינוכו יהיה בחודש חשון, ע"ש. וכ"כ עוד בחודש תשרי (מאמר ה' אות ז').

והנה המדרש שהביא הוא ב'ילקוט מלכים' (רמז קפד), ושם איתא הלשון, וכן מרחשון עתיד הקב"ה לשלם לו. ואינו מבואר להדיא מה התשלום. ובפסיקתא רבתי (פ"ו) הלשון סתום יותר, והפסיד מרחשון, לאו, אמר הקב"ה עלי לשלם לו ע"ש. וה'בני יששכר' הבין בדעת המדרש דר"ל דחינוך הבית לעתיד יהיה בחשון. אמנם אינו מוכרח בכוונת המדרש כן, וכמדומה דלא נמצא בספרי קדמונים ענין זה דחינוך הבית לעתיד יהיה במרחשון, ועל כרחך שלא הבינו כן בדברי המדרש.

ובספר 'מי החסד' למהרח"ף ז"ל על הילק"ש מלכים שם כתב, ומש"כ בעל המאמר וכן מרחשון עתיד הקב"ה לשלם לו, נלענ"ד דבחודש הזה ראוי לעורר להתפלל על הגאולה, וכבר תקנו תעניות אחר החג מטעם אחר, וזה יצטרף לטובה דהא החודש הזה מסייע להיות עת רצון דמצפה לגמולו הטוב, ע"ש.

מבואר שהבין בכוונת המדרש דהגאולה הכללית תהי' בחודש זה, ולא מיירי מחינוך הבית. וראיתי בספר 'שער החצר' בסוה"ס בהשמטות לסימן תקמה, שהביא דברי ה'בני יששכר', וכתב על דבריו ולא מצאתי כעת שום גילוי לדברי הרב ואם קבלה נקבל, ע"ש.

ומצינו ביחזקאל (מה, יח) כה אמר ה' בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש, פירש"י לימד כאן שיהיו המלואים באחד בניסן. וכ"כ הרד"ק שם דלעתיד יגאלו קודם ניסן ויחנכו את המזבח באחד בניסן, ע"ש.

וכן משמע מדברי המסכת סופרים (רפכ"א), דאיתא התם באחד בניסן הוקם המשכן כו', וכן לעתיד לבא עתיד המקדש להבנות בניסן לקיים מה שנאמר אין חדש תחת השמש, ע"ש. וכן נקטו בכמה ספרי דרוש, דחינוך הבית דלעתיד יהיה בחודש ניסן.

ועיין בסו"ס 'ארבעה טורי אבן' לבעל ה'מעשה רוקח', ובספר 'אבן שלמה' (פי"א אות א') מובא מביאור הגר"א לתק"ז, דבעצרת יהיה קיבוץ גלויות, ובסוכות בנין ביהמ"ק ע"ש. ולכאורה ר"ל תחילת בנין ביהמ"ק. וצ"ב ממ"ש ב'ילקוט ריש ירמיה' (רמז רנט) דבנין הבית דלעתיד יתחיל בחודש אב שמזלו אריה. ועיין ב'פני יהושע' ר"ה (ג' א) בד"ה "ואימא סיון", שהביא דברי ה'ילקוט', ע"ש.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות