E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ כי תשא - תשס"ד
לקוטי שיחות
רב ושמואל – גדרי הנותן וגדרי המקבל [גליון]
הרב בנימין אפרים ביטון
'כולל מנחם' שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר

בגליון תתעה (עמ' 8) העיר הת' מ"מ שי' קלמנסון על המבואר בלקו"ש חט"ז שיחה א' לפ' שמות ביסוד פלוגתתם דרב ושמואל בש"ס, דאזלי לשיטתייהו מהו המכריע בפירוש הכתובים: פירוש התיבות בדיוק או תוכן הענין.

ובתו"ד הביא מש"כ בלקו"ש שם אשר "בפשטות דארף מען אננעמען אז אין די מחלוקת'ן וואו די גמרא זאגט פריער שמות בעלי המאמר און דערנאך "חד אמר כו' וחד אמר כו'" איז (בכלל) דער ערשטער "ח"א" דער וואס די גמרא זאגט פריער און דער צווייטער וואס ווערט דערמאנט שפעטער".

וכתב לתמוה על זה טובא, דהרי הטעם בפשטות לזה שהגמ' אומרת "ח"א וח"א כו'" ואינה מביאה בפירוש את שמות המ"ד, הוא מכיון שאין אנו יודעים מיהו המ"ד ואיזה מהם אמר את המאמר הא' ואיזה מהם אמר המאמר הב', דהרי אי הוה ידעינן מי אמרה, למה תתבטא הגמ' בסגנון "ח"א כו' וח"א כו'" ולא תביא בפירוש את שם המ"ד.

ותירץ בד"א וע"ד הצחות - ע"פ המבואר בהשיחה שם דרב ושמואל אזלי לשיטתייהו הכללית בכו"כ פלוגתות - דבכגו"ד אמרינן ח"א כו' וח"א כו' להדגיש דאזלי כשיטתם הכללית, דשיטת רב כאן תלוי' בשיטתו הכללית, ושיטת שמואל כאן תלוי' בשיטתו הכללית, ולכן התבטאה הגמ' כאן בסגנון "חד אמר" כו' להדגיש דשיטתו דכ"א כאן תלוי' ב"חד אמר", היינו בשיטתו הכללית – "חד". עכת"ד.

ויש להעיר: ראשית כל, הנה אכן יעויין בלקו"ש שם שכתב בזה"ל: "אין כמה מחלוקת'ן וואס די גמרא בריינגט – ובמיוחד אין דעם סגנון פון "חד אמר" ו"חד אמר" – זעט מען א לשיטתו פון יעדערן פון זיי...", והרי להדיא, דבפלוגתות שנשנו בסגנון "ח"א כו' וח"א" רואים במיוחד דהמ"ד אזלי לשיטתייהו בשיטתם הכללית.

אמנם עוד יש להעיר ולתרץ שאלת הת' הנ"ל ע"ד הפשט, דבפלוגתות אלו בהם התבטאה הגמ' בסגנון "ח"א כו' וח"א כו'" הנה אדרבה, מאחר שכל כך ברור מיהו המ"ד, אין אפי' צורך לפרש את שם המ"ד, וכאילו נאמר עד"מ: המלוה והלוה, ח"א "אתה חייב לי מנה" וח"א "פרעתי", דאין שום צורך לפרש מיהו האומר "אתה חייב לי מנה", ומיהו האומר "פרעתי". ועד"ז י"ל בפלוגתות שהובאו בגמ' בסגנון "ח"א כו' וח"א כו'" [אלא שבזה, כמובן, יש לנו לעיין ולברר שיטתם הכללית של בעלי שמות המאמר, ועי"ז נדע מדוע כ"כ ברור להגמ' מיהו בעל המאמר עד שאין אפי' צורך לפרשם].

וזהו לכאורה הכוונה במש"כ בלקו"ש שם הנ"ל "...ובמיוחד אין דעם סגנון פון "חד אמר" ו"חד אמר" – זעט מען א לשיטתו פון יעדערן פון זיי", והיינו דבזה שהגמ' התבטאה בפלוגתות אלו בסגנון "ח"א כו' וח"א כו'" רואים במיוחד דאזלי לשיטתייהו בשיטתם הכללית, ועד שאין צורך לפרש מיהו המ"ד וכו'.

ומענין לענין באותו ענין, יש להעיר עוד על המשך דברי הת' הנ"ל שהקשה על המבואר בהשיחה שם בביאור יסוד פלוגתתם דרב ושמואל בפירוש הכתובים, אם פירוש התיבות בדיוק מכריע או תוכן הענין והמשך הפסוקים. דלכאו' יש לתמוה במה תלוי' שיטתם הכללית, היינו מהו אכן סברת מחלוקתם דרב מכריע ע"פ פירוש התיבות בדיוק ושמואל מכריע לפי ההתאמה לכללות תוכן והמשך המדובר, ויעויי"ש בארוכה מש"כ לבאר בזה.

ומן הנכון לציין לשיחת ש"פ עקב ה'תשכ"ו, שם מבואר בארוכה יסוד פלוגתתם דר' יהודה ור' נחמי' בפירוש הכתובים (ע"ד הנ"ל בפלוגתתם דרב ושמואל), אם פירוש התיבות בדיוק מכריע או תוכן והמשך הפסוקים, ואזלי לשיטתייהו בכ"מ (ראה גם לקו"ש ח"ה עמ' 264). וביאר שם שורש מחלוקתם, דהם ב' אופני לימוד: דכשאדם הוא בעל שכל רחב אזי הוא לוקח לכל לראש את כללות הענין של הדבר (די רייכקייט פון דער זאך), ואח"ז הוא חוזר לפרטי הענין, משא"כ אצל אחד שהוא מצומצם יותר, אזי אצלו אופן הלימוד הוא בגבורות וצמצומים ובל' החסידות התחלקות לפרטים, דהיינו שאופן לימודו הוא שמברר כל פרט ופרט שיהיה מדויק בכל הפרטים שבו, יעויי"ש.

ולא באתי אלא להעיר*.


*) וראה בכ"ז בארוכה בס' 'שם עולם' להגר"ר מרגליות ז"ל

לקוטי שיחות
מראה מקום לביאור הנהגת הבעש"ט
הרב אליהו זילבערשטיין
שליח כ"ק אדמו"ר - איטקא, נ.י.

בלקו"ש חכ"ה עמ' 265 בשוה"ג: "ובמ"א איתא בהמשך לזה שהבעש"ט הי' רגיל לומר בתפילתו אוף (קוף) – ראה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (התמים ח"ב עמ' 150 אגרות קודש ח"ב עמ' שסג) בית רבי ח"א פט"ז - ושזוהי דרגת הביטול דלמטה מ"תולעת", בהיותו בע"ח דומה לאדם". עכלה"ק.

והנה אינו מציין המקור לביאור זה, רק כותב "ובמ"א איתא", ואבקש מלומדי השיחות לציין מקומו.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות