E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ מטות-מסעי - שבת חזק - תשס"ז
שונות
שיעור רביעית לשי' אדה"ז
הרב ישראל מרדכי הלוי קאזמינסקי
תושב השכונה

באחרונה זכינו להוצאה לאור של המהדורא חדשה של שו"ע אדה"ז נ"ע על ידי הרה"ת וכו' ר' שלום דובער לעווין שליט"א ובחלק של השו"ת במדור 'שער השמועה' סימן ל"ה (עמוד רי"ח), איכא בשם רבינו הגדול בנוגע שיעור רביעית אשר הוא תשעה לוט

והנה זכיתי לשמוע מפי הגאון החסיד ר' זלמן שמעון דווארקין ז"ל ששמע בשם המשפיע הרה"ח ר' שמואל גרונם אסתרמן ז"ל אשר הצ"צ נ"ע אמר בשם רבינו הגדול אשר ניקאליי הראשון כיון באמיתתה של הלכה כאשר קבע ג' דברים בשיעורי רוסיא, הא' שיעור רובל, כי אם לוקחים ה' מטבעות של רובל יהי' ה' סלעים של פדיון הבן, הב' סאטקא - רביעית דהיינו אם לוקחים סאטקא זה יהי' שוה לרביעית של תורה (לפי הרז"ש ה"ז 100 גרם), ג. שיעור של פיטאק (בערך דיים של ארה"ב) והוא גריס בנוגע לכתם בהל' נדה.

ועי' בקצור שו"ע עם פירוש "עיר דוד" (להר"ר דוד פעלדמאן ז"ל מלייפציג - מאנטשעסטר) דף כ"א, שנדפס לוח של כל השיעורים דרוסיא.

שונות
בזמנים מסויימים ישיבה כלשעצמה ה"ה ענין
הרב מרדכי מנשה לאופר
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

ב'ספר השיחות' תרצ"ז עמ' 234, איתא: אאמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע אמר, בשביעי של פסח בלילה הישיבה כשלעצמה היא גם כן ענין.

לדברים אלו שמהווים חידוש [ולהעיר משו"ע אדה"ז סתקפ"ג (בקשר ל"ונוהגין שלא לישן ביום ראש השנה"): והיושב ובטל הרי זה כישן] אולי יש להציע מעין אסמכתא בדברי האור החיים הק' בספרו 'חפץ ה' עמ"ס ברכות טז, א, דהא דדרשו חז"ל שבתי המדרש שעוסקים בתורה דומים לנחלים, וכמו שנחלים מעלים את האדם מטומאה לטהרה כך גם האהלים שעוסקים בתורה מעלים את האדם מכף חובה לכף זכות ומכפר על העוונות:

"דאפילו ילך ולא ילמוד אלא יושב כן בבית הכנסת יש לו זכות ונטהר מחובו, דאי בלומד יראה דפשיטא דתלמוד תורה כנגד כולם ויזכה לכל טוב וק"ל".

שונות
אם תושב העיר "אורח" מיקרי
הרב מרדכי מנשה לאופר
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

בהגדרה ההלכתית של "אורח" - פסק אדמו"ר הזקן בשו"ע סימן של"ג סעיף וא"ו: "ואינן נקראים אורחים אלא שבאו מעיר אחרת.. אבל כשזימן חבירו שבאותה העיר שיסעוד אצלו אינו נקרא אורח וסעודת הרשות היא".

והוא כדעת הרמ"א (ע"פ ביאור הב"י בדברי תה"ד סימן עב), וראה גם פמ"ג משב"ז סק"ב.

אבל בספר החיים לאחי המהרי"ל מפראג (ספר פרנסה וכלכלה פ"ג) חלק ע"ז וכותב שראוי לאדם לקרב שכניו ומיודעיו, אפילו הם עשירים, ויכניסם לפעמים לביתו כדי לכבדם, וזהו מצות הכנסת אורחים שמנו חז"ל מכלל המצוות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה וכו', ומעתה אל תהא סעודת המריעים קל בעיניך בזמן שאין עמו שחוק וקלות ראש (הובא גם בספר טעמי המנהגים קו"א אות תתרעז).

ולכאורה יש להוכיח כדעת ספר החיים מלשונו של רש"י בפסחים יג, א ד"ה כבר בקשו ולא מצאו: "כלומר כל מה שיש לו לבקש כבר ביקש דהא בשבת לא יבואו אורחים וכבר יודע ובקי באותן שבעיר מי יבוא אצלו".

כלומר גם "אותן שבעיר" ה"ה בכלל אורחים ולא כדברי הרמ"א ואדה"ז! אמנם כדי דייקת שפיר הנה שוברו בצידו גם אדרבה איפכא:

מזה שרש"י דייק "באותן שבעיר" ולא הגדירם כאורחיו, יש להוכיח כרמ"א ואדה"ז, שאותן שבעיר לא נקראים אורחים וק"ל*.


*) ראה גליון תתקח עמ' 17. המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות