בגליון הקודם רוצה הת' מ.מ.ר. להביא ראי' מאחת מכותרות שיחת תענית אסתר "יהפך לשמחה", שמכאן ראי' שלע"ל יתבטל התענית.

ולכאורה אין משם ראי', שהרי ענין התענית כעת הוא זמן של צער ותשובה מתוך מרירות וכו', וענין זה בודאי יתהפך, ואם לע"ל ישאר התענית כמו שישאר היו"ט דפורים עצמו, יהי' זה תענית מסוג אחר (אולי ע"ד ענין להחיותם ברעב המבואר לענין יום כיפור), ואם כן שפיר יש לומר בו "יהפך לשמחה" אף אם ישאר יום של תענית, דהיינו שיהפך מיום של צער ליום של שמחה. [ואף שנקט בלשון הכתוב שנאמר לגבי ד' הצומות שמשמעו שיתבטלו הצומות עצמן, מ"מ לכאורה אין זו הוכחה גמורה]*.