שליח כ"ק אדמו"ר - מאנטאסעלא
בפרשת תרומה (פכ"ז, פסוק ט-יט - אודות חצר המשכן): "ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת. ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ... וכן לפאת צפון ... רוחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה. ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמישים אמה. וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה. ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה ולשער המסך עשרים אמה תכלת וארגמן ... עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה".
והיינו דלאורך החצר שהי' מאה אמה, הוצרכו לכ' עמודים להחזיקו. ולרוחב החצר שהי' חמשים אמה, הוצרכו לי' עמודים להחזיקו.
וצריך להבין הרי לכל מאה אמות צריכים כ"א עמודים אם רוצים שבמשך כל ה' אמות יהי' עמוד. דהרי בתחילת כל ה' אמות צריך עמוד, והעמוד שלאחרי צ"ה אמות ה"ה העמוד העשרים, וצריך הרי לאח"ז עוד עמוד כדי לסיים את החמשה אמות האלו בקצה הפאה הזו.
והנה יש לפרש בג' אופנים:
א) דהרוחב בין עמוד לעמוד הי' קצת יותר מה' אמות כדי שיעמידו ק' אמות בשוה, (וכן מובא בכמה תמונות, וכן ב"ארטסקרול" על פירש"י).
ב) דהעמודים התחילו ב' ומחצה אמות אחרי התחלת הפאה והסתיים ב' ומחצה אמות לפני סוף הפאה. (וכן מובא בכמה תמונות ובתוכם "The Tabernacle"). ודוחק, דא"כ איך עמדו הב' ומחצה אמות האחרונים של הקלעים.
ג) דבאמת כל ה' אמות הי' עמוד, ועמודי פאה זו הסתיימו אחרי צ"ה אמות, אלא שהעמוד הכ"א - הוא הי' התחלת הפאה השנית, והי' גם עמוד הראשון לפאה השנית. וכן הלאה, שעמוד העשירי של פאה זו הסתיים אחרי מ"ה אמות, ועמוד הי"א היה גם העמוד הא' של פאה השלישית. וכן הלאה, עד שהעמוד הא' של הפאה הראשונה השלימה את עמוד האחרון של הפאה הרביעית. (ועי' ברא"ם שפ"ח ובכמה מפרשי רש"י).
אמנם ברש"י (פסוק י) מובא: "ועמדיו עשרים: חמש אמות בין עמוד לעמוד", ועפ"ז הרי בודאי אא"ל כאופן הא'. וכאופן הב' הרי גם דוחק גדול לומר כן, שהרי רש"י כותב סתמא דמילתא שהי' ה' אמות בין עמוד ועמוד, ולפי אופן הב' בתחילת כל פאה וסוף כל פאה היו חסרות ב' ומחצה אמות מחוץ לעמודים, וא"כ צריך לומר ברור כאופן הג'. ולפ"ז יש לתמוה - מנין לקחו הספרים ההם את תמונתם?
והנה לפי שיטת רש"י יוצא שמשתנה עוד פרט מכפי התמונות ההם.
ובהקדם, דהנה אופן הג' הנ"ל מתאים רק בפאה הדרומית, מערבית וצפונית, כיון ששם הי' כל הפאה בשוה. משא"כ בפאה המזרחית ששם היו ב' כתפות שכ"א ט"ו אמה, ושער החצר כ' אמה, הנה אם נחשבן בפרטיות יוצא שג' העמודים לכתף האחת היו בשביל הי' אמות הראשונות אבל סוף ט"ו אמה לא הי' עמוד, כי שם התחילו העמודים של השער והם היו בולטות (כפי התמונות הנ"ל).
וכן הד' עמודים של השער הספיקו רק בשביל ט"ו אמה, והי' חסר עוד עמוד בשביל סוף הכ' אמה, כיון שהיו בולטות.
ולכן אולי צריכים לפרש בדוחק לפי שיטת רש"י שלא הי' השער בולט* משאר הפאה המזרחית. ולפ"ז יוצא שעמוד האחרון (הרביעי) של כתף הא' הוא הוא העמוד הראשון של השער. וכן העמוד האחרון (החמישי) של השער החצר הוא אותו העמוד שבו התחיל הכתף הב'. ושוב צ"ע מנין לקחו בספרים הנ"ל את תמונתם.
ואבקש מקוראי הגליון להעיר ולהאיר בזה.
*) וצ"ל דהחילוק בין השער לשאר העמודים הוא בסוג הקלעים. וצריך עדיין לברר איך נכנסו דרך השער - האם היו צריכים להרים את המסך או שהי' או"א. ועי' ברש"י לקמן: "נשאר רחב חלל הפתח בינתים כ' אמה וזהו שנאמר ולשער החצר מסך כ' אמה וילון למסך כנגד הפתח כ' אמה אורך כרוחב הפתח".
Download PDF