מגיד שיעור במתיבתא
במאמרו - האחרון בחייו בעלמא דין - ד"ה החדש הזה תרכ"ו, מבאר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק אודות ענין של ניסן ותשרי וכן מבאר במ"ש בעשרת הדברות אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארמ"צ. ומקשה מה שלא נאמר "אשר בראתי שמים וארץ". ובהמשך המאמר מתרץ שאלה זו.
והנה כד נתבונן בזה, מצינו בזה ענין נפלא:
ישנו הכלל שמבואר במדרש רבה ש"במה שפתח זה סיים זה...", ומביא ממה שאברהם אבינו סיים ברכתו "ויתן את כל אשר לו ליצחק", הנה במילא פתח יצחק ברכתו ב"ויתן לך האלקים" וגו', וכן יצחק סיים ברכתו "ויקרא יצחק ליעקב בנו", ופתח יעקב "ויקרא יעקב לבניו האספו וגו'". וכן ההמשך בזה עד דוד המלך.
וכן מובא ב"פתח דבר" למאמר שהמובא ב"פתח דבר" לד"ה ראשית גוים עמלק תר"פ - לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ - שבמה שחתם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מאמרו האחרון ברבים, ד"ה ראשית גוים עמלק וגו', פתח בנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ במאמר ד"ה זה -
ועפ"ז יש להעיר שכן מצינו גם אצל כ"ק אדמו"ר הצ"צ ובנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר מהר"ש. שהרי הצ"צ מבאר במאמרו האחרון בעלמא דין - כנ"ל - הענין דאנכי ה' אלקיך וגו', והנה המאמר הראשון שאמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש בליל שני דחג הפסח פותח הוא במילים אלו "אנכי ה' אלקיך" וגו' ועוסק בשאלה הנ"ל כבמאמר אביו הצ"צ.