בגליון הקודם האריך הרב אהרן ברקוביץ בציטוטי מ"מ בחסידות על מאמר העולם "אז מ'קען ניט ארונטער גייט מען אריבער", ות"ח על הליקוט (אך להעיר שהעתיק את הציונים מגליון של "כרם חב"ד" שנדפס זה מכבר, ולכן הציונים שם אינם מעודכנים, כגון ציונו לד"ה שה"מ תרס"ד, שבמהדורא האחרונה (תשנ"ד) הוא בעמוד רמז (וע' שס הוא במהדורת תשמ"ה). גם הציון לאור התורה מגילת אסתר הוא לפי הדפוס הראשון ולא לפי הדפוס האחרון והמתוקן ששם הוא בע' מה).

ולכאורה כשמעיינים בכל המקורות נראה שמאמר עולם זה אינו אלא משל על עבודת התשובה, דמכיון שהבע"ת אינו יכול להגיע אל התכלית הנרצה בדרך הישר מחמת כל חטאיו, אזי הדרך היא "גייט מען אריבער", שעובד השם "בחילא יתיר" ומסירת נפש שלמעלה מסדר והדרגה ולמעלה ממדידה והגבלה (וע"ד תשובת ראב"ד). ולפי זה ענין "לכתחילה אריבער" היינו ע"ד ענין תשובת הצדיק, שהצדיק עובד השם "בחילא יתיר" ובמס"נ גם אם יכול להגיע למדריגה נעלית "בדרך הישר" ובסדר והדרגה ("מ'קען ארונטער").

ולפי זה יש לעיין מהו חידושו של אדמו"ר מהר"ש בזה, הרי בהרבה דרושי החסידות נתבאר ענין תשובת הצדיקים, שעיקר ענין התשובה אינו כטעות העולם על חטאים, אלא ענינו הוא "והרוח תשוב וכו'" שזה שייך גם בצדיקים. ואף שמבואר בכ"מ שענין ה"חילא יתיר" לאמיתתו שייך דוקא בבעלי תשובה מחמת ירידתם, הרי לזה אין ביאור בפתגם אדמו"ר מהר"ש, כיצד יגיע הצדיק למעלת ה"חילא יתיר" ללא הירידה. ובכ"מ מבואר שבאמת אפילו מצוות כחטאים יחשבו לגבי העצמות, ולפי זה גם צדיקים יכולים להתבונן בירידתם לגבי העצמות, שזה יביא לידי ה"חילא יתיר". ובכל אופן יש לעיין מהו, אם כן, החידוש שבפתגם ד"לכתחילה אריבער".