במאמרו - האחרון בחייו בעלמא דין - ד"ה החדש הזה תרכ"ו, מבאר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק אודות ענין של ניסן ותשרי וכן מבאר במ"ש בעשרת הדברות אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארמ"צ. ומקשה מה שלא נאמר "אשר בראתי שמים וארץ". ובהמשך המאמר מתרץ שאלה זו.

והנה כד נתבונן בזה, מצינו בזה ענין נפלא:

ישנו הכלל שמבואר במדרש רבה ש"במה שפתח זה סיים זה...", ומביא ממה שאברהם אבינו סיים ברכתו "ויתן את כל אשר לו ליצחק", הנה במילא פתח יצחק ברכתו ב"ויתן לך האלקים" וגו', וכן יצחק סיים ברכתו "ויקרא יצחק ליעקב בנו", ופתח יעקב "ויקרא יעקב לבניו האספו וגו'". וכן ההמשך בזה עד דוד המלך.

וכן מובא ב"פתח דבר" למאמר שהמובא ב"פתח דבר" לד"ה ראשית גוים עמלק תר"פ - לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ - שבמה שחתם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מאמרו האחרון ברבים, ד"ה ראשית גוים עמלק וגו', פתח בנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ במאמר ד"ה זה -

ועפ"ז יש להעיר שכן מצינו גם אצל כ"ק אדמו"ר הצ"צ ובנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר מהר"ש. שהרי הצ"צ מבאר במאמרו האחרון בעלמא דין - כנ"ל - הענין דאנכי ה' אלקיך וגו', והנה המאמר הראשון שאמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש בליל שני דחג הפסח פותח הוא במילים אלו "אנכי ה' אלקיך" וגו' ועוסק בשאלה הנ"ל כבמאמר אביו הצ"צ.

'ספר החקירה' לכ"ק אדמו"ר הצ"צ נדפס בפעם הראשונה בשנת תרע"ב בשם 'דרך אמונה', ובשנת תרע"ג יצא קונטרס הוספות לספר 'דרך אמונה' - רובו על פי גוכתי"ק הצ"צ. ההוצאה השני' מספר 'דרך אמונה' י"ל ע"י כ"ק רבינו בשנת תשט"ו, ובסופו הוסיף הוספות מההמשך שהיה שייך לחקירה ושלא היה לפני המו"ל הראשון.

ב'פתח דבר' להוצאה השני' משנת תשט"ו כתב כ"ק רבינו ש"ברשימות הביכלאך מכ"ק מו"ח אדמו"ר נמצא בכ"מ - "החקירה"". וילה"ע דבעת שכתב כ"ק רבינו ה'פתח דבר' לא היו לפניו הביכלאך, ובפרט הביכלאך שבאו מעבר לים בשנת תשל"ח, שעל כרך אחד מהם כתוב על גב הכריכה - בגוכתי"ק כ"ק מהר"ש(?) - "חקירה". וכן נזכר בשם זה כמה פעמים במאמרי כ"ק מהורש"ב. וכן הכתב-יד ממעתיק שממנו הדפיס כ"ק רבינו ההוספות, נכתב על הכריכה: "חקירה".

ב] והנה 'ספר החקירה' נראה שאפשר לחלקו לשני חלקים:

החלק הראשון הוא מדף א עד נד, א - שזה כתב הצ"צ כשהכין עצמו לנסוע לאסיפת הרבנים שהממשלה קרא בשנת תר"ג לויכוחים בעניני דת תורת ישראל קבלה וחסידות, ועוסק בו בארוכה בענין קדמות העולם. ומסגנון הלשון נראה שסידרו הצ"צ לעצמו, דלראשונה הביא דעת הרס"ג והעתיק לשונו והוסיף מה שכתבו מפרשיו או אחרים כמו הרלב"ג וה'עיקרים'; ועד"ז עשה גם לשיטת הרמב"ם במו"נ, שהעתיק לשונו והביא מה שכתבו ע"ז גדולי ישראל; ולאח"ז מציין דעת כ"ק אדמו"ר הזקן ע"פ חסידות. - והוא הנקרא בכמה מקומות בשם "חקירה". וחלק זה נמצא בגוכתי"ק ובכתבי יד אחדים.

אמנם החלק השני - מדף נד ואילך - הם מאמרים שונים דשם מבואר כמה ענינים במו"נ שלא באופן מסודר, שהמדפיס הראשון - הרה"ח ח"א ביחאווסקי - צירפם לחלק א. ומאמרים אלו נמצאים בכמה כתבי יד ובמקומות שונים, זה בכה וזה בכה, זה על בראשית וזה על שמות וזה בבוך תהלים וזה בבוך נ"ך, ועל כמה מהם יש הוספות בגוכתי"ק הצ"צ.

ג] עד עתה היה קשה לברר למה קיבץ דוקא מאמרים אלו, וכן הסדר - למה לא סידרם לפי סדר המו"נ, שבכמה מקומות הקדים המאוחר וכו'.

אמנם ממש לאחרונה - קודם פורים ש.ז. - הגיע צילום מגוכתי"ק הצ"צ מ'בוך א"ב' - כמו שמציין המו"ל הראשון במפתח שלו -, ונתברר שבוך זה נכתב כמו "פנקס" ע"י הצ"צ בערך בשנת תר"ח, (באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקכה מציין: "בבוך תר"ח דף קמ"ו ע"א נת'...", ונמצא בבוך זה; וכן יש כמה מקומות שמציין לבוך זה "תר"ח"),

והבוך מתחיל עם רשימה על פסוק אחד וממשיך מענין לענין על פסוקים אחרים ומדרשים וכו'.

- גם ה'מפתח' של הבוך נכתב בגוכתי"ק הצ"צ. תחלת הצילום מתחיל מדף כו, א, ולצד כל מאמר בה'מפתח' כתב מספרים 1, 2 וכו' - וגם זה הם בגוכתי"ק הצ"צ. לדוגמא: על המאמר הראשון נרשם: "1 שה"ש צאינה וראינה דף כ"ו ע"ב עד דף כ"ח סע"ב" -

והנה על כמה מאמרים נרשם בכת"י מעתיק: "הועתק", ובסוף: "ע"כ נעתק". איפה נעתק ולאיזה כוונה נעתקה - אינו מצויין.

אמנם כשמשווים כת"י זה לביכלאך אחרים דשם נמצאים אותם המאמרים, וכמה מהם עם הוספות בגוכתי"ק הצ"צ (כנ"ל), רואים שבוך זה - "א"ב" - היה כמו "פנקס", והמעתיק העתיק כל מאמר לפי סדר תנ"ך, לדוגמא: המאמר הראשון (שהוא על הפסוק "צאינה וראינה" שבשה"ש) נעתק ל'בוך חמש מגילות' - ל'בוך שה"ש', והמאמר הב' ל'בוך תלים' וכו', ואחר שהמעתיק הכניסם למקומם, הוסיף אח"כ כ"ק הצ"צ עוד הוספות. וכמו שאנו מוצאים בביכל 1152, שעל כתב יד המעתיק הוסיף בגליון עוד כמה הגהות. ומזה רואים שהבוך "א"ב" הוא מהדו"ק.

- עוד דוגמא: ב'יהל אור' עה"פ "מי כו' המגביהי" (ע' תלו) הדפיסו רק מאות ו', ובהערה כתב הרה"ח ח"א ביחאווסקי: "עד סוף סעי' ה' נדפס בס' דרך אמונה פא, א עד פו, א ששם הוא סוף סעי' ו' יעו"ש ששייך לכאן". וזהו כנ"ל, שלראשונה כתב הצ"צ ב'בוך א"ב', ואח"כ העתיק המעתיק ל'בוך תלים' הו' סעיפים שב'בוך א"ב', ושם - ב'בוך תלים' - הוסיף הצ"צ מסעי' ו' ואילך. (-והמשך הסעי' (ז' וח') שב'בוך א"ב' הם לרשימות איכה, ונדפסו ב'אוה"ת' וב'דרך אמונה' שם) -

ועפי"ז נראה שהמו"ל הראשון - רח"א ביחאווסקי - עבר על כל הבוך והעתיק כל המאמרים דשם מבואר פי' במו"נ, והעתיקם לפי הסדר שכתבם הצ"צ.

(ויש לציין שבוך הנ"ל שהמו"ל הראשון קרא אותו בשם "בוך א"ב", נזכר ע"י הצ"צ ברשימה מעניינת מאוד תחת כותרת "דרושים השייך לר"ה", ונדפס באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'תלה, שמציין שם לדרושים דשם מבואר בענין ר"ה,

ושם בע' ב'תלו מציין לבוך זה בשם "בוך ד"ה עירובין ל"ה ב'", ומציין לכמה דרושים עם הדף, וכולם נמצאים בבוך זה).

- כנראה שקודם הכריכה הנוכחית היו דפים א-כה ב'בוך' זה, אלא שאח"כ הוציאם, וה'מפתח' כתב הצ"צ אחר הכריכה.

ויש עוד לציין בזה כמה ענינים, ועוד חזון למועד.

סידור הקערה

בנוגע לסידור אדמו"ר הזקן קבע הצמח צדק1 שרבינו "יסד[ו]... באופן שהסדור יוכשר גם למי שאין לו יד בחכמת הקבלה וגם לנערים". ועד"ז היה כ"ק אדמו"ר זי"ע אומר הרבה פעמים בשיחות: "...דעם אלטן רבי'נס סידור איז, כידוע, א שווה לכל נפש, ניט ווי סידור האריז"ל, וואס איז פאר יחידי סגולה. און ווי ס'איז אויך ידוע, אז מטעם זה האט דער אלטער רבי אין זיין סידור ניט אריינגעשטעלט די אלע כוונות פון אריז"ל (בסידורו)". ראה לקו"ש חכ"ב עמ' 115. 2

גם כשמעתיק אדה"ז קטע מא' מספרי הקבלה כמעט בלשונו ממש הוא משמיט בעקביות כל עניני הקבלה.

וזה לשון אדה"ז בתחילת ההגדה:

"יסדר על שולחנו קערה בג' מצות מונחים זה על זה, הישראל ועליו הלוי ועליו הכהן. ועליו לימין הזרוע, וכנגדו לשמאל הביצה, תחתיהם באמצע המרור, ותחת הזרוע החרוסת, וכנגדו תחת הביצה הכרפס ותחת המרור החזרת שעושין כורך."

ולשם השוואה זה לשון ה'משנת חסידים' מסכת סדר ליל פסח פ"ב (עניני הקבלה שנשמטו ע"י אדה"ז שמתי בחצאי ריבוע):

"ועל שולחנו יסדר קערה אחת בשלש מצות מונחים זו על זו. כיצד, הישראל [הוא סוד דעת] על הקערה, ועליו הלוי [שהוא בינה] ועל הלוי הכהן [שהוא חכמה והם סוד שלש מוחין דאבא עילאה סוד חב"ד]. ועל הכהן תניח לימינך הזרוע [והוא חסד], וכנגדו לשמאל הביצה [והיא גבורה], ותחתיהם באמצע המרור [במקום הת"ת], והחרוסת העשוי מתפוחים ואגסים וקדה וקנמון יניח תחת הזרוע [במקום הנצח], וכנגדו תחת הביצה הכרפס [במקום ההוד] והחזרת שעמה יעשה כורך תחת המרור [במקום יסודו והקערה עצמה היא מלכות הכוללם הרי כל העשר ספירות דאבא]."

כ"ק אדמו"ר זי"ע בהגדה שלו (וכ"ה ב'שער הכולל' פמ"ח סי"א) מציין מקור לדברי אדה"ז אלו "בפע"ח וסי' האריז"ל בשינוי לשון קצת". עיינתי בפע"ח שער חג המצות פ"ו ולשונו שונה מלשון אדה"ז (וכן גם בסידור האריז"ל של ר' שבתי הנוסח שונה מאד), ולכאורה צ"ע דעדיפא הוה ליה לציין ל'משנת חסידים'3 הנ"ל שלשונו קרוב מאד ללשון אדה"ז, ולכן מסתבר שאדה"ז העתיק הלשון ממשנת חסידים.

והנה מובן למה השמיט אדה"ז עניני הקבלה, כיון שרצה שיהיה שוה לכל נפש. אבל צ"ע למה השמיט פרטי עשיית החרוסת.

ואולי י"ל שזה ע"פ המבואר בשו"ע שלו סי' תע"ג סל"ב ש"מעיקר הדין יכול לעשותו אפי' מירקות...", ועל כן אין אדה"ז מפרט כאן את מרכיבי החרוסת כיון שאינו מעכב.

ועצ"ע וכי סדר הקערה כן מעכב (ראה שם סכ"ו)?!

והעירני הרב נחום גרינוואלד, שעיין ב'שער הכוונות'4 ושם (ענין הפסח סוף דרוש ו בהגהה ג) מביא בארוכה ששאל הר"ח וויטל את אמו של האריז"ל כיצד עשה האריז"ל חרוסת, ומסיק שם שמרכיבי חרוסת "אינו ע"פ הסוד, רק מאמר הרב סתם, ע"פ מנהג האשכנזים". הרי שחרוסת אינו שייך לסוד כלל. אך הרי כמעט ברור שאדה"ז לא ראה כתבים הללו כי טרם נדפס בימיו.

דיני הלולב

כדבר הנ"ל אנו רואים גם בסדר נטילת לולב5, לשונו של אדה"ז קרוב מאד לנאמר ב'משנת חסידים' מסכת ימי מצוה וסוכה פרק ד-ז, בהשמטת עניני הקבלה. דברים שבהם אינם דומים ציינתי בקו מלמטה.

ואעתיק תחילה לשון אדה"ז ואח"כ את לשון המשנת חסידים (בהשמטת עניני הקבלה כי הם רבים מאד). שני הציטוטים אחלק לקטעים ואוסיף להם ציוני סעיפים כדי שיהיה קל להשוות ביניהם.

וז"ל אדה"ז ב'דיני הלולב'6 לפני הלל:

[א] "ובשעת נטילה יהיה שדרת הלולב נגד פניו ויהיו ג' הדסים אחד לימינו ואחד לשמאלו ואחד באמצע, השדרה נוטה קצת לימין ושני בדי ערבות אחד לימין ואחד לשמאל.

[ב] ומן הדין יש לברך על הלולב אחר התפלה קודם ההלל, אלא לפי שמצות נטילתו בסוכה היא מצוה מן המובחר ואי אפשר לצאת מבית הכנסת מפני הרואים, לפיכך בבוקר קודם שיתפלל בעודו בסוכה7 יברך.

[ג] ויקח הלולב תחלה לבדו בימינו ויברך אח"כ יקח האתרוג בשמאלו, ובמקום סיום הלולב והדס וערבה יחבר האתרוג עם הלולב.

[ד] וינענע לו' קצוות ח"י נענועים.

[ה] שבכל צד שינענע יעשה שלש הולכות וג' הובאות, דהיינו הולכה והובאה ג' פעמים.

[ו] ובכל הובאה יגע סוף הלולב ומיניו והאתרוג לחזה שלו ממש.

[ז] וכשינענע יזהר שלא יגע ראש הלולב לכותל, רק שיהיה חלל בינתים.

[ח] סדר הנענועים הראשון לדרום, השני לצפון, הג' למזרח, הרביעי למעלה, החמישי למטה (ולא שיהפך ח"ו ראש הלולב למטה, אלא שההולכה תהיה לצד מטה וההובאה לצד מעלה הפך הלמעלה8. וכן9 בכל הנענועים יהיה ראש הלולב לצד מעלה, אלא שההולכה תהיה לאותו צד שמנענע) הששי למערב.

[ט] ובהלל יעשה ד' פעמים ח"י נענועים, דהיינו פעם א' בהודו לה' שבתחלה, ואחד באנא ה' הושיעה נא, ואחד בכופלו אנא ה' הושיעה נא, ואחד בהודו לבסוף."

ולשם השוואה אעתיק לשונו של ה'משנת חסידים'10:

[א] "וכשיקשרנו ויהיה שדרת הלולב כנגד פניו יניח השלשה הדסים אחד לימינו... ואחד לשמאלו... ואחד באמצע, השדרה... נוטה קצת לימין... והשני בדי ערבות ישים אחת לימין... ואחת לשמאל...

[ב] והדין נותן שמיד אחר העמידה קודם ההלל יברך על הלולב בתוך הסוכה, אלא מפני הרואים יעשה כן שבבקר קודם שיתפלל בעודו בסוכה יברך...

[ג] ויקח הלולב בימינו והאתרוג בשמאלו, ובמקום סיום ההדס והערבה והלולב יחבר האתרוג עם הלולב...

[ד] ויתחיל לנענע...

[ה] ...יעשה בכל צד שלשה הולכות ושלשה הובאות, הולכה ואחריה הובאה, וכן יעשה שלש פעמים.

[ו] ובכל הובאה יגיע סוף הלולב ומיניו והאתרוג בחזה שלו ממש.

[ז] וכשינענע יזהר שלא יגע ראש הלולב לכותל, ויכוין בחלל שבין ראש הלולב לכותל שהוא...

[ח] ...סדר הנענועים וכוונותיהם, הראשון לדרום... השני לצפון... השלישי למזרח... הרביעי למעלה... החמ[י]שי למטה, ולא שיהפוך ח"ו ראש הלולב למטה... אלא שההולכה תהיה לצד מטה וההובאה לצד מעלה עד כנגד החזה הפך המעלה... הששי למערב...

[ט] ...יעשה ארבע פעמים ח"י נענועים בהלל... ואלו הם ח"י בהודו ראשון, וח"י בא"נא ה' הושי"עה נ"א, וח"י בכופלו, וח"י בהודו אחרון...".

וידוי שבקריאת שמע

ומעניין שבודוי שבקריאת שמע שעל המטה נאמר במשנת חסידים מסכת השכיבה פ"ו: "ופגמתי באות יו"ד ויכוין בביטול ק"ש", דהיינו שיכוון במחשבה לבד, ואדה"ז בסידור הכניס את ה'כוונה' לתוך החלק הנאמר.

והעירני הרנ"ג, דכמו במשנת חסידים כן הוא כמעט בדיוק גם בשער הכוונות (ענין דרושי הלילה דרוש ה) "גם טוב מאד לכוון". וכן בסידור רבי שבתי ובשערי ציון (לר' נתן נטע הנובר)11.

ולהעיר מלשון רבינו באגרת התשובה (ספ"ז): "ולכן סידרו בקריאת שמע שעל המטה לקבל עליו ד' מיתות בית דין וכו' מלבד שעל פי הסוד כל הפוגם באות יוד של שם הוי"ה כאילו נתחייב סקילה". הרי שמדגיש שכוונה זו (אם פגמתי באות יו"ד וכו') היא על פי הסוד בלבד, ובכל זאת קבעו בתור אמירה בפה!

עוד יש להעיר בזה שבסידור האריז"ל ובשערי ציון יש עוד קטע של קבלה בנוסח של היהי רצון "ואתה ברחמיך הרבים תשוב ותייחד שלשה אותיות הראשונות", שרבינו הזקן השמיטו. אך במשנת חסידים ובשעה"כ קטע זה מעיקרא ליתא.

הקפות בשמיני עצרת ובשמח"ת

גם הקטע על "סדר הקפות בשמחת תורה" נעתק מהמשנת חסידים (מסכת ימי מצוה וסוכה פי"ב ס"ט), אך עם שינוי יסודי כי המשנת חסידים כתב: "ומנהג ותיקין הוא לעשות יום שמיני עצרת שמחת תורה ולהקיף שבעה הקפות...", ואדה"ז: "מנהג וותיקין הוא לעשות יום שמיני עצרת כמו בשמח"ת ולהקיף בליל שמיני עצרת" (המלים המודגשות הן הוספת רבינו). וההבדל פשוט: המשנת חסידים דיבר כפי שהי' בא"י (שעלה לשם) ושם שמיני עצרת ושמח"ת היינו הך, אך רבינו מדבר על המנהג שנתפשט בעיקר בין החסידים שגם בחו"ל יש לעשות הקפות גם בשמיני עצרת כמו בשמח"ת12.

- ע"כ הערת הרנ"ג.

הנעתק והנשמט בסידור

ובהמשך לזה יש לעיין מה הם הדברים הנאמרים בקבלה שאדה"ז מעתיקם וקובעם להלכה כהנהגה מחייבת או משמיטם והם נשארים נחלת מתי מעט. ולדוגמא "וינער שולי טלית קטן" בסוף קידוש לבנה שמקורו מן הקבלה הועתק (ראה שער הכולל סוף פל"ג), אבל הנאמר במשנת חסידים בסוף ההגדה "וטוב לו להיות נעור כל הלילה הזאת לספר בסודות יציאת מצרים" לא נעתק ע"י אדה"ז13.

ואולי אין זה כבר חלק מהסידור-ההגדה, אלא הנהגה טובה, ואין אדה"ז כותב כאן "סדר היום מכל השנה", אלא "סדר תפילות מכל השנה" [כנראה שזהו שם הסידור שהדפיסו אדה"ז (ולא הגיע לידינו), ומשם זה עבר לשער "סידור עם דא"ח". ולפלא שלהוציא מהסידור עם דא"ח אין היום אף סידור עם נוסח אדה"ז בשם המקורי: "סדר תפילות מכל השנה"].

ולהעיר ממה שכותב כ"ק אדמו"ר זי"ע בהגדה (בקטע ד"ה "ויזהר שלא ישתה אחר אפיקומן"): "לא בא להשמיענו דין איסור אכו"ש אחר האפיקומן, כי מקום הדינים הוא בשו"ע ולא בסידור. ורק הנהגות הסדר קמ"ל, שישתה, באופן שלא יצמא אח"כ".

ובנוגע לכלל שלא אומרים מה שלא נעתק לתוך סידור אדה"ז, יש להעיר מדבר פלא ביותר: "בסידור אדה"ז לא נזכר סדר ערבית מוצאי שבת..." (ספר המנהגים עמ' 35)14! ועוד: "בסדורים נוסח אדמו"ר חדשים גם ישנים אחר קריאת התורה נשמט הציון 'חצי קדיש'... ומצוה להוסיף הציון הזה, כי אין זה רק השמטת הדפוס" (שער הכולל פי"א סט"ז). ובסידור תורה אור חסר גם עלינו בסוף תפילת מנחה לשבת!