בהתוועדות פורים תשט"ו (בקונטרס שיצא ז"ע לאור), בסוף אות יג, אומר הרבי: מי שמקיים פורים כהלכתו, "עד דלא ידע"... כל הרכסים נדמו בעיניו כמישור. עכ"ל.

ועל הביטוי "כל הרכסים.. כמישור" ציינו שם, שהוא ע"ד לשון הכתוב - ישעי' מ, ד ["והי' העקוב למישור והרכסים לבקעה"].

ברם נראה יותר שהכוונה לדברי הגמ' ביומא (עה, א) לענין שיכרות: כל הנותן בכוס עינו כל העולם כולו דומה עליו כמישור (ובאריכות יותר בכ"מ במדרש, כגון במדב"ר י, ב).