במהדורה הראשונה של שו"ע אדמו"ר (שקלאוו תקע"ד), סי' תמז סעיף לו, נדפסה ההלכה בנוסח הבא:

אבל מיני מלוחים שבכל השנה אינן נאכלים בלא הדחה כגון דגים יבישים או המלוחים בחבית (שקורין הערינג) שהן מלוחים מזמן מרובה ואינן נאכלין בלא הדחה, ובשר מלוח אפילו הוא לח ואפילו נמלח מקרוב אין דרכו להאכל בלא הדחה, ולפיכך אין לחוש שמא ישכח להדיחו ומותר לאכלו בפסח על ידי הדחה שישרנו שלשה פעמים במים בתוך כלי של פסח וידיחנו יפה ויעבור מעליו משהו חמץ הדבוק בו הרי זה משובח.

וב'לוח התיקון' שם:

[א] הדחה שישרנו שלש' צ"ל הדחה.

[ב] שלשה כו' בתוך כלי צ"ל ואם ישרנו בתוך כלי כו'.

במהדורות הבאות (סדילקוב תקפ"ו, זיטאמיר תר"ח) תיקנו, והדפיסו בנוסח הבא:

..ומותר לאכלו בפסח על ידי הדחה ג' פעמים במים ואם ישרנו בתוך כלי של פסח וגם ידיחנו יפה ויעבור מעליו משהו חמץ הדבוק בו הרי זה משובח. (אלא שבסדילקוב נדפס בטה"ד "ויעבור עליו" במקום "ויעבור מעליו").

וב'לוח התיקון' שבדפוס זיטאמיר ניתוספה ההגהה הבאה:

ובכתבים של הרב המפורסם מוה' יהודא ליב ז"ל אחיו של הגאון הקדוש ז"ל נמצא שצריך להגיה כאן, וכצ"ל: [ומותר לאכלו בפסח] ע"י הדחה שישרנו שלשה פעמים במים בתוך כלי של פסח וידיחנו יפה ויעבור מעליו משהו חמץ הדבוק בו והמחמיר בכל ענין ה"ז משובח (ב"ח לבוש).

בשנים המאוחרות יותר נפוצו המהדורות של וילנא (שממנה צולמה המהדורה של קה"ת) ושטעטין, ושם נדפס בנוסח דלהלן שהורכב כנראה מכמה נוסחים:

ומותר לאכלו בפסח ע"י הדחה שישרנו ג"פ במים ואם ישרנו בתוך כלי של פסח וגם ידיחנו יפה ויעבור מעליו משהו חמץ הדבוק בו הרי זה משובח.

במהדורת "עוז והדר" (ירושלים תשנ"ג) השתמשו בכמה נוסחים, וגם ב'לוח התיקון' של זיטאמיר ובדברי קצוה"ש, והגיעו לנוסח הבא (הסוגריים העגולים והמרובעים נדפסו גם הם שם):

ומותר לאכלו בפסח על ידי הדחה שישרנו שלש פעמים במים (ואם ישרנו בתוך כלי של פסח וגם ידיחנו יפה) [קודם הפסח בתוך כלי של פסח וידיחנו יפה] ויעבור מעליו משהו חמץ הדבוק בו [והמחמיר בכל ענין] הרי זה משובח.

וראויה היא הלכה זו שיעיינו בה היטב, ויבררו את מקחו של אותו צדיק.