E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ וירא - כ' חשון - תשס"ד
לקוטי שיחות
המקיף דסוכה – גם כשאינו נמצא בתוכה
הרב חיים רפופורט
רב ומו"ץ - אילפורד אנגלי'

ידוע מה דאיתא בספרים דמצות סוכה יש בה מעלה מיוחדת במה שהיא מקפת את כל גוף האדם וכל עניני האדם, שאכו"ש ושינתו וכל מעשיו בעניני הרשות נתפסים במעשה המצוה כי בהם ועל ידם מקיים מצות סוכה. וזה לשון רבינו זי"ע בסה"מ מלוקט ח"א עמוד רנ"ג: "וזהו ענין המצוה דתשבו כעין תדורו, שצריך להכניס תחת צל הסוכה כל עניני חייו בכל פרטיהם ופרטי פרטיהם, ועי"ז עושים מכל פרט ענין של מצוה. והיינו, דהגם שבמשך כל השנה כולה צריכים לעבודה גדולה עד שיהי' בכל דרכיך דעהו (משלי ג, ו), והחכם יהי' ניכר באכילתו ובשתייתו ובמשאו ומתנו כו' (רמב"ם הל' דעות רפ"ה), אמנם בחג הסוכות, מצד עצם קיום המצוה (גם בלא העבודה דבכל דרכיך דעהו) כשעושה דברים אלו בסוכה ה"ה מקיים המצוה דבסוכות תשבו". עכ"ל.

והוסיף בזה רבינו בלקו"ש ח"ב עמ' 418 ע"פ המבואר בדא"ח1 - מיוסד על מה שאמרו חז"ל (יבמות סג, א) "כל אדם כו' שאין לו קרקע אינו אדם" ובתוד"ה שאין (שם) פירש: "קרקע לבנות עליו שידור בו" - שענין הבית ומקום הדירה נוגע לכללות מציאות ושלימות האדם2 ואשר ע"כ "כל אדם יהי' מי שיהי' יש לו בעצם רצון לבית והוא מוסכם ומוחלט בנפשו בהנחה מוחלטת מאד", נמצא דכיון שהסוכה היא ביתו ומקום דירתו בכל רגע משבעת ימי חג הסוכות הרי גם בשעה שאינו יושב בסוכה ה"ה קשור להמצוה עי"ז שדירת מצוה משלימה את צרכיו ועושהו לאדם, ע"שּ.

ומצאתי עד"ז ויותר מזה בספר דברי חיים (להגה"ק מצאנז זצ"ל) בדרושים לסוכות שכתב וז"ל: "ובאמת זאת היא עיקר מצות סוכה, תשבו כעין תדורו . . ואף אם אינו מקיים בפועל הסוכה מחמת שהוא פטור ממנה, מ"מ הוא יושב בצל קדושת הסוכה שהיא עצם המצוה תשבו כעין תדורו, כמו שהוא נוהג בביתו שלפעמים הולך ממנה, אעפ"כ נקרא ביתו גם שהוא רחוק ממנו, כמו כן הסוכה וצל הקדושה חופף עלינו, גם שאינו בפועל תחת הסוכה מ"מ מקרי סוכתו. ולזה נקרא מצוה קלה, שאין בו טורח, שאין החיוב דוקא לשבת בפועל, ובאם הוא מצטער הוא פטור והוי כיושב בסוכה . . ואם הוא יתברך פוטר מהמצוה מקבלים במחשבתם כאילו עשו".


1) ראה לקו"ת ברכה צט, ב. תו"ח ויקהל תרכז, ב. סה"מ תרס"ה עמ' ג. סה"מ תש"ג עמוד 9. לקו"ש ח"ט עמוד 139 הערה 31. ועוד.

2) עיין בס' בית האוצר להגר"י ענגיל מערכת א' כלל יד, ושם מבואר דאין זה אלא בישראל, משא"כ בעכו"ם דאין קרויין אדם כדאיתא ביבמות יבמות סא, א "ולכן אין להם חיבור תוכיי ופנימי אל המקום והבית והדירה שלהם", וע"כ דירת עכו"ם לא שמה דירה ואינה חשובה לאסור על שאר הדיורין בחצר כמבואר בעירובין סב, א.

לקוטי שיחות
בענין תשובה בדורו של נח
הת' לוי יצחק גאנזבורג
שליח בישיבה גדולה, מיאמי רבתי

בלקו"ש חכ"ה שיחה ב לפ' נח (עמ' 23 ואילך), מסביר כ"ק אדמו"ר בנוגע לענין ה'מבול': שבנוסף לענין העונש שבזה, הנה מטרתו היתה גם לפעול טהרה על העולם. ובסוף השיחה מבאר שהתועלת בהעולם שנפעלה ע"י המבול, הוא שניתן הכח לעשות תשובה, דקלקול הארץ לפני המבול הוריד את העולם למצב ד"לא הי' שייך בירור", ולכן דור המבול לא עשה תשובה. והמבול פעל זיכוך בעולם שיוכלו להעלותו ולבררו, שזה נכלל בכח התשובה.

וכן מבואר בלקו"ש חט"ו (עמ' 53), וז"ל: "אמור לעיל (ס"ז) וויבאלד דאס וואס "עולם על מילואו נברא" איז געווען מצד זיין באשאפונג דורכן בורא, דערפאר האבן די חטאים גורם געווען די ירידה אין אזא אופן אז ס'איז ניט געווען שייך (כ"כ) זי זאל נתברר ונתעלה ווערן. און וויבאלד אז דורכן חטא פון דור המבול איז די וועלט אזוי פיל נתקלקל געווארן ביז "ותמלא הארץ חמס" - און מצד וועלט גופא איז דאן ניט געווען קיין אפשריות אויף בירור ועלי' [וואס דאס איז אויך דער טעם פנימי וואס די תוכחה פון נח'ן און זיין באווארנונג "הקב"ה מביא עליכם המבול" האט דעם דור המבול ניט מעורר געווען צו תשובה". עכלה"ק.

אבל עפ"ז אינו מובן מה הי' תפקידו של נח לבנות התיבה ק"כ שנה "כדי שיראוהו . . והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו" (רש"י ו, יד). הלא לפי מה שמבואר בשיחה דלא חזרו בתשובה מכיון שלא היה שייך בירור - דכתוצאה מכך לא היה שייך לעשות תשובה, ורק אחרי המבול ניתן בעולם הכח לעשות תשובה, א"כ אינו מובן מה היתה ההו"א ש"אולי ישובו".

והנה לכאורה בהשקפה ראשונה יש לומר: שהלא תשובה עניינה היא שכ"א יכול לעשותה בכל זמן אפילו במצב שיש קשיים ומניעות וכו', ואפילו באופן "שאין מספיקין בידו לעשות תשובה" מבואר בתניא פרק כה דבאם דחק ונכנס מתקבלת תשובתו, [וכמו"כ מבואר בלקו"ש ח"ו (עמ' 65 ואילך) בנוגע לפרעה, דאפילו אחרי שהכביד ה' את לבו היה באפשרותו לעשות תשובה, ומשום כך נענש. עיי"ש]. וכמו"כ בענייננו, שאע"פ שמצד טבע העולם לא הי' שייך בירור, כי אז הי' העולם במצב ד"חמס", הרי אין זה אומר שאי אפשר להאדם לעשות תשובה. והיינו שמצד החפצא דהעולם - לא הי' יכול להיות שינוי לטובה, ודוקא ע"י המבול ניתן כח הזיכוך בהארץ [ועיין בלקו"ש חלק ל' עמ' 21 שם מסביר את השינוי שנעשה במציאות העולם ע"י מי המבול], אבל האדם יכל גם אז לעשות תשובה. דע"פ הנ"ל אתי שפיר: דזה שכתוב בחכ"ה שלא עשו תשובה מצד מצב העולם, היינו שמצד טבע חומריות העולם בפועל האנשים לא עשו תשובה, אבל לאידך גיסא לכאורה אין הדבר בלתי אפשרי, וזו היתה מטרתו של נח בתוכחתו לאנשי דורו, כי הם: "אולי ישובו".

אך לכאורה מופרך לתרץ כהנ"ל, דבחלק טו (שם) בהערה 41 כותב וזלה"ק: "ואף שאדה"ר וקין נתעוררו בתשובה ועד שבטלה עי"ז הגזירה למטה, י"ל שזהו מצד שייכותם לג"ע (שהרי גם קין נולד בג"ע) שלמעלה מן העולם". עכ"ל. א"כ מובן שא"א לתרץ כהנ"ל, דא"כ מהי קושייתו מאדם הראשון וקין שהתעוררו בתשובה ותירוצו שזה רק מצד שייכותם לג"ע. הרי לפי הנ"ל אין שום קושיא מאדה"ר, דהרי בפשטות יש לתרץ שדחק ונכנס, ומה מכריח אותו לומר שהתעוררו מצד זה שנולדו בג"ע.

ומזה שבפועל תירץ כך, מוכח דסובר שמכיון שהעולם הי' במצב שלא שייך בו בירור ועלי', א"כ רק אדם הראשון וקין שמתיחדים בשייכותם לג"ע יכלו לעשות תשובה, משא"כ שאר האנשים שקשורים לעולם [ולא לג"ע] אין באפשרותם לעשות תשובה. והדרא קושיא לדוכתא, דהלא מזה רואים שענין העולם וענין התשובה בהאדם הם ענין א' התלוי בהשני - דהאנשים הם חלק מהעולם [ולהעיר דשבע מצוות בני נח ענינים ישוב העולם דכל ענינם הוא עולם], וצריך א"כ להבין מה היתה מטרת ההוכחה של נח את בני דורו "שמא יעשו תשובה", דלכאורה לא הי' באפשרותם לעשות תשובה.

ואולי יש לומר ע"פ מ"ש בחט"ו עמ' 87, החילוק בין העשרה דורות מאדם עד נח, והעשרה דורות מנח עד אברהם. שבהעשרה דורות הראשונים היה הגילוי מלמעלמ"ט, משא"כ העשרה דורות השניים היה עניינם עבודה עם המטה. ומביא ע"ז ראי' מנח שהי' צדיק בדורותיו, דעבד עם המטה עד דהוכיח דורו שיעשו תשובה, ובמכש"כ לאחר המבול בענין אות הברית וזיכוך המטה בהקשת וכו'. דמובן מזה, דגם לפני המבול התחיל ענין הכח לעשות תשובה מנח עצמו (שהוכיח את אנשי דורו שיעשו תשובה), אלא שבעיקר זה נפעל בכל העולם בפועל ע"י המבול.

והגם שלא הי' בהם כח לעשות תשובה, יש לומר דבדוגמת העשרה דורות מאדם כו', שנתבאר שם שהעולם מצד כח עצמו לא הי' יכול להתעלות, אבל מצד הכח מלמעלה "דעולם על מילואו נברא" הי' יכול להיות בפועל שינוי. (אלא שע"י החטאים הי' ריחוק וירידה עד שהחטאים הפסיקו, ולא הי' שייך אז ענין התשובה). עד"ז י"ל בענין זה, שאה"נ שמצד עצמם לא הי' בהם הכח לעשות תשובה, אבל בהשפעת נח הי' יכול להיות תשובה בפועל, אלא שלמעשה לא עשו תשובה כי זה לא הי' בטבעם, בגלל שהיו מושחתים ביותר כו', אבל אין מופרך אצלם ענין התשובה מצד תוכחתו של נח, וזהו מ"ש "שמא יעשו תשובה".

Download PDF
תוכן הענינים
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות