E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ לך לך - תשס"ה
שיחות
ציונים והערות-הארות בלקו"ש
הרב מרדכי מנשה לאופר
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

להלן כמה ציונים והערות-הארות בשיחות שזכינו ויצאו-לאור לאחרונה ע"י ועד הנחות בלה"ק, וזכות הרבים - והפצת המעין בעצמו - תלוי בהם:

א) בשיחת שמחת בית השואבה תש"כ סט"ו: "רבי יוחנן . . שלא היתה לו שייכות לעולם . . כמסופר בגמ' (ב"ק קיז, סע"א ובפרש"י)".

יש לציין - גם מצד סדר הקדימה בש"ס - (עכ"פ גם) לגמ' תענית ט, א: דל עיניה (לינוקא דריש לקיש) כו'.

ב) ביאור בפרש"י "עקרה ילדה שבעה" (שיחת ש"פ האזינו תשכ"ט סעיף ג') מביא כ"ק אדמו'ר, מנדרים מט, ב (ובפרש"י) על עניותו של רבי יהודה בר אילעי עד שלא היתה לו אלא גלימא אחת, שבה השתמשו גם הוא וגם אשתו.

1) יש לציין לחדא"ג מהרש"א שם "אע"ג דאתתי' נפקא ביה לשוקא לית ביה משום לא ילבש . . אבל בגד מעיל הוא מיוחד לשניהם". ועיין שו"ת מהר"ם בריסק חלק ג' סימן כא.

2) במסכת שבת כג, ב: "הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה". ומסופר (שבת כה, ב) "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי . . ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין כו'". ולכאורה א"כ איך היה במצב גדול (כ"כ) של עניות (ודוחק לומר שזה הי' בהמשך ימי חייו, שהרי מהלשון "כך היה מנהגו" משמע שזו היתה הנהגה תמידית שלו.

ואולי י"ל - עפ"י המבואר בשיחה - שהיה אצלו מצב של הרחבה ועשירות בדעת (וברוחניות) ויכול היה לשמוח ולברך על אותו מעיל כו'. ועצ"ע.

ג) בשיחה שם מבאר ההבדל בין ר"י ור"נ (כתובות סז, ב) באותו עני שביקש פרנסה מר"נ וא"ל שאין לו לפנק נפשו כולי האי כו'. ומסיק שר"י היה בתנועה של הרחבה ור"נ היה בתנועה של צמצום; עיין שם.

ועפי"ז אולי אפשר לתרץ קושיית המפרשים (ראה גם מהרש"א כתובות שם) שלהלן שם בגמ' מסופר על אירוע דומה שהתרחש אצל רבא, שבא אצלו עני שביקש תרנגולת פטומה ויין ישן, ושאלו רבא אם אינו חושש לדוחק הציבור, והשיבו שכל אחד ואחד נותן לו הקב"ה פרנסתו ("אטו מדידהו קאכילנא כו'"), ובאה אחותו של רבא והביאה מבוקשו של אותו עני. והקשו המפרשים מהו ההבדל בין שני העניים שהעני שאצל ר"נ לא זכה כו' ומת, משא"כ העני שאצל רבא כו' (ראה מהרש"א שם מה שנדחק לתרץ)?

ועפ"י המבואר בהשיחה אולי אפ"ל שזה היה תלוי בגבאי הצדקה: ר"נ שנקט בשיטת הצמצום, הרי מצד ענין זה (ופרנס לפי דורו וכן להיפך -­ עיין ערכין יז, א) נמצא שאכן לא היה מגיע להעני.

שיחות
הלימוד מטענת אמה העברי'
הרב יעקב יוסף קופרמן
ר"מ בישיבת תות"ל - קרית גת, אה"ק

בהתוועדות דש"פ בראשית ה'תשי"ז (תו"מ חי"ח ע' 125) סיפר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אודות כ"ק אדמו"ר מהר"ש וז"ל ההנחה: כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ואחיו, בילדותם, למדו פעם את הסוגיא בענין אמה העברי' במסכת קדושין, והוקשה להם ענין מסוים. תוך כדי כך נכנס אביהם כ"ק אדמו"ר מהר"ש והסביר להם את הענין, באמרו, שזה שנים רבות שלא למד סוגיא זו.

כשסיים אדמו"ר מהר"ש לבאר את הענין, אמר: איך יתכן ש"אמה העברי'", ילדה פשוטה שהיא גם קטנה (שהרי "נערה" אינה יכולה להיות אמה עברי') - יפלו במוחה טענות של ראשונים גאונים אמוראים ותנאים? אלא - סיים אדמו"ר מהר"ש - כאשר הענין נוגע, יכולה ליפול במוחו של כל אחד אפילו סברא של תנא! עכ"ל השיחה הנוגע לעניינינו.

ולכאו' מתעוררת כאן "קלאץ קשיא": היכן מבואר שם בכל הסוגיא (קידושין טז, א ואילך) או בדברי הראשונים, שהאמה עברי' טוענת איזה טענה כלשהי, שע"ז שייך להתפלא "איך יפלו במוחה טענותיהם של תנאים ואמוראים וכו'"? ובעניי לא מצאתי שם שום רמז על איזה היכי תימצי שהאמה תרצה לטעון או צריכה לטעון איזה טענה שנוגע לכל השקו"ט בגמ' שם, דהרי אין שם שום דו"ד עם האמה העברי' עצמה כמבואר למעיין שם.

ולהעיר שבמקומות שציינו המו"ל (בתו"ג שם) שמוזכר פתגם זה, לא הוזכר כלל אודות טענות של "אמה עברי'", דהלשון באגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (באג"ק שלו ח"ג ע' רצ', ונעתק משם ל"היום יום" ט' אלול) הוא אם הענין נוגע אזי מבינים ומשיגים בכי טוב, וראיה מן התורה בדיני נשים וכו' וטענותיהן שיכולות לטעון וכו'" שזה כמובן יכול להתפרש על כל מיני ענינים אבל לא הוזכר אמה עברי'! (ולהעיר שבאגרת שם הספור הוא לא על לימוד משותף של אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עם אחיו, אלא כניסה ליחידות של אדמו"ר הרש"ב לאדמו"ר מהר"ש, ולכאו' דוחק לומר שזה שני סיפורים שונים ויל"ע).

שוב מצאתי בשיחת ש"פ שמות ה'תשמ"ו (תו"מ תשמ"ו ח"ב ע 347) נוסחה אחרת בשם אדמו"ר מהר"ש, שמצינו שקו"ט בדברי תנאים ואמוראים בדיני נשים וטענותיהן שיכולות לטעון, על טענתה של "שפחה חרופה" [שפחה חרופה כפשוטה…שעדיין לא נשתחררה כו' ובמילא אינה עדיין בת ישראל]…כיצד יתכן שאותם סברות שהמציאו תנאים ואמוראים…סברות עמוקות כאלו יעלו על דעתה של "שפחה חרופה"?!" ע"ש.

וגם זה לכאו' צריך עיון וחיפוש היכן מצינו בש"ס ששפחה חרופה צריכה לטעון איזה "טענות" ולכוין לדעת תנאים ואמוראים?

ובודאי ישתדלו הקוראים למצוא איזה ביאור בזה שיניח את הדעת וכו' ות"ח מראש על ההשתדלות בזה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
· old
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות