E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ ראה מבה"ח אלול - תשס"ה
חסידות
נוח לו לאדם שלא נברא
הרב משה רבינוביץ
ברוקלין נ.י.

לקו"ת ראה (כו, ג) ד"ה ושמתי כדכד שמשותיך ...וגם להבין מארז"ל שתי שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה אי נוח לאדם שנברא או נוח שלא נברא משנברא עד שנמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא כו' דהא כתיב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ופסוק זה נאמר אחרי מאמר נעשה אדם שכבר נברא האדם וטוב וישר לפני האלקים את אשר עשה. ואיך נמנו וגמרו לומר נוח לו לאדם שלא נברא כו'...

(ה) ואעפ"כ נמנו וגמרו דנוח לו לאדם שלא נברא והיה נשאר בבחי' טהורה היא ומ"ש והנה טוב מאד לק"מ. דהנה בלא"ה צ"ל זה הפסוק שהרי אנו רואים בבריאת הנבראים הצח"מ שיש מהן שנבראו לא בשביל עצמן לבד כ"א בשביל לשמש דאדם. כמו בריאת הסוסים הוא בשביל שיהיה האדם רוכב עליו ויהיה נושא בני אדם א"כ נברא רק בדרך טפל לגבי העיקר והרבה נבראים רובם כיוצא בו. והרי כתיב את כל אשר עשה והנה טוב מאד. והענין כי גם להסוס מגיע תועלת ותיקון ממה שהוא מרכבה להאדם הן בגשמיות שהאדם מספיק לו מזונו בטוב והעיקר ברוחניות שהחיות שבו מתברר עי"ז . . אבל מ"מ עיקר המכוון בבריאת הסוס עד"מ אינו בשביל התועלת המגיע לו כ"א זהו דרך טפל כדי שלא לקפח שכר כל בריה אלא המכוון בבריאתו הוא בשביל טובת האדם. וגדולה מזו מצינו שארז"ל ע"פ כי זה כל האדם כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה . . וכמארז"ל ספ"ו דאבות כל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו א"כ תכלית המכוון בבריאת האדם אינו בשביל האדם עצמו לבד אף שבאמת עלייתו נפלאה מאד. עכ"ז לא זו לבד הוא תכלית המכוון כ"א לכבודו ית'. ולהיות ישמח ה' במעשיו לויתן זה יצרת לשחק בו. וזהו שארז"ל במשנה סוף קדושין שהם לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני. הרי כמו שבריאת הבעלי חיים הוא רק דרך טפל בשביל לשמש את האדם אלא שאעפ"כ יש להן שכר טוב על זה. כך עד"ז בריאת האדם הוא לכבודו ית' . . וה"ע התענוג עליון שעשוע המלך בעצמותו מקיום התורה והמצות . . אך עכ"ז זהו בחי' טפל לגבי שעשוע המלך בעצמותו . . וזהו שנמנו וגמרו שנוח לו לאדם שלא נברא. ולא אמרו ח"ו טוב לו שלא נברא. דזה א"א לומר שהרי הירידה והבריאה מבחי' טהורה היא לבחי' בראת יצרת נפחת בי היא בשביל עלייה גדולה ונפלאה לאין קץ לבחי' קדש העליון שלמעלה מעלה ממדרגת טהורה כנ"ל . . אלא שעכ"ז לא זה לבד הוא תכלית המכוון בבריאתו. אלא שיהיה בבחי' לסוסתי ברכבי כו' וכדבורה הזאת כו' כנ"ל ולא יעבוד לגרמיה ולקבל פרס. וע"כ אמרו שנוח וקל הי' לו שלא נברא אף שישאר בבחי ' טהורה היא משיכנס בתוך המלחמה עצומה עם היצה"ר ולואי שתהא יציאתו כביאתו. ולכן עכשיו שנברא יפשפש במעשיו דהיינו שידע שנברא לכבודו ית' לשמש את קונו כו' ואזי יזכה לרב טוב הצפון כו'. ועתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כו ':

ויש להעיר:

לכאורה הקושי' מהפסוק והנה טוב מאד הוא שהיות ואחרי בריאת האדם נאמר שהכל נברא באופן הכי טוב, וכבי' אם הי' צורך לעשותו עוה"פ הי' נברא באותו סגנון, וא"כ בריאת האדם הוא בדיוק כפי' הכוונה, ועפ"ז איך אפ"ל שנוח לו לאדם אם לא הי' נברא. אם נוח לו שלא יברא – לא הי' נברא!

ובסוף המאמר מקשה עוד ממ"ש "והנה טוב מאד" מזה שהרבה ברואים נבראו לא בשביל תכליתם כ"א בשביל נברא אחר. עד"מ הסוס נברא רק בשביל שיהיה האדם רוכב עליו ויהיה נושא בני אדם, א"כ נברא רק בדרך טפל לגבי העיקר, ובכללות אפילו האדם נברא רק כדי שע"י עבודתו יהי' ישמח ישראל בעושיו.

ולכאורה גם כאן כוונת קושייתו הוא: שנמצא שמ"ש "כל אשר עשה והנה טוב מאד" הוא לא על כל פרט בהבריאה. [שהרי לסוס עצמו אין זה טוב מאד – שהרי אין לו שום תועלת מבריאתו] כ"א שעוה"ז בכללותו נברא באופן שהוא טוב מאד (רק) בתכליתו – להקב"ה. אבל לא לברואיו.

וע"ז מתרץ, שאף שאין כוונת הבריאה לסוס עצמו, כי כל מהותו של הסוס הוא לשמש את האדם, ועד"ז האדם עצמו נברא לשמש את קונו, מ"מ יש להם תועלת מזה שנבראו. הסוס מקבל מזונו והאדם יש לו עלי'. ואיך מתרץ קושייתו מזה שנאמר והנה טוב מאד? לכאורה כוונתו שהיות והסוס מקבל שכרו, והאדם שנתעלה ע"י בריאותו ועבודתו - זה הוא ה"טוב מאד" הפרטי שלהם. שלמרות שכ"ז הוא לא עיקר המכוון בבריאת העולמות, כי האדם נברא כדי שיהי' " שעשוע המלך בעצמותו מקיום התורה והמצות" שנפעל ע"י עבודת האדם, עכ"ז נאמר "והנה טוב מאד" גם על האדם. אבל עיקר הטוב מאד הוא לכללות וכוונת הבריאה.

וממשיך, שעפ"י הקדמה זו יובן דיוק הלשון נוח לו לאדם.ולא טוב. כי בטח טוב לו לאדם שנברא, כי ע"י בריאתו נתעלה. אמנם היות שיתכן וח"ו לא יתגבר על יצרו [היינו שבריאתו בפועל– לא הי' טובה לו] לכן באמת נוח הי' לו אם לא הי' נברא.

ולכאורה אם יש לנו כבר נקודה זו (ולואי שתהא יציאתו כביאתו) צריך להבין למה צריכים אנו לכל אריכות המאמר. הרי בפשטות הי' אפשר לתרץ (ובקיצור ובהתחלת המאמר) שמ"ש שנוח לו שלא נברא אף שכל הבריאה היא "טוב מאד", מ"מ הרי כל הדרכים בחזקת סכנה. ויתכן שלא יהי' עלי' בפועל אחרי ירידתו מבחינת טהורה היא. ואדרבא ח"ו, ולכן נוח לו שלא נברא. ול"ל כל האריכות באות ה'?

ואולי רוצה להסביר גם את המשך המאמרז"ל שנמנו וגמרו שעכשיו שנברא יפשפש במעשיו. אבל צ"ע למה לא הביאו בהתחלת המאמר.

ואבקש מקוראי הגיליון להעיר ע"ז.

חסידות
אליעזר, יהושע ואלישע
הרב בנימין אפרים ביטון
שליח כ"ק אדמו"ר - וונקובר ב.ק. קנדה

בד"ה אלה הדברים תרס"ו (ע' שיז) מבאר בארוכה דרגת העבד נאמן ואופן עבודתו בעבודת ה', ונק' עובד הוי' מצד אהבה והתקשרות, ומביא ע"ז דוגמאות מאליעזר עבד אברהם, וכן יהושע למשה, וכן אלישע לאלי' שהוא מצד פנימיות ההתקשרות.

וממשיך דאע"פ שקבלו מהם הרבה השפעות חכמה בתורה ונבואה, ומפרט, כמו יהושע שקיבל ממשה וכן אלישע מאלי' וכן אליעזר מאברהם, מ"מ אי"ז כמו התלמיד לרבו. דכל כונות התלמיד רק לטובת עצמו, אבל יהושע ואלישע אינו לצורך עצמו אלא לטובת רבו וכו' עיי"ש.

ויש להעיר דבתחילה הביא ג' דוגמאות לעבד נאמן בסדר דלהלן א) אליעזר. ב) יהושע. ג) אלישע. - מתאים לסדר הדורות, אמנם בהמשך הענין (ע"פ שקבלו מהם הרבה השפעות), מביאים בסדר שונה: א) יהושע. ב) אלישע. ג) אליעזר. ובהמשך (מ"מ אי"ז כמו התלמיד לרבו, אלא כוונתו רק לטובת רבו) מביא רק יהושע ואלישע ומשמיט אליעזר, ויל"ע.

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.

חסידות
המשל דזריקת אבן [גליון]
הרב פנחס קארף
משפיע בישיבה

בגליון תתק"ג מצדיק הר' י.י.ק דעתו של הר' א.ב.ד.ה. בהנוגע להמשל מזריקת האבן, שגם שם נעשה שינוי הטבע. והנה אחר כל הביאורים שלו, הרי העיקר חסר, כי הרי בפועל אין אנו רואים כל שינוי בטבע האבן, וגם אם נאמר שאין אנו רואים שאין שינוי, אבל גם לא רואים שיש שינוי, ולכן גם עפ"י פירושו של הר' א.ב.ד.ה. במאמר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שיש שינוי בטבע האבן, הרי א"א לומר שמביאים ראי' מאחר שכן כ' במאמר, כי אם להביא ראי' מהמאמר, הרי אין צריכים כל המשל, ודי לומר שכן כ' שצ"ל חידוש הבריאה יש מאין תמיד.

גם מה שכ' בסוף דבריו שאינו מופרך לומר שבהראי' בהמאמרים מאבן נשען על התניא אודות קרי"ס, הנה הרי מעיקרא דדינא פירכא, כי אם כל הראי' מהאבן הוא עפ"י המבו' בתניא, הרי אז אין זה ראי' מהאבן, כי הראי' מהאבן היא גופא מקרי"ס?

חסידות
התנהגות באופן שלמעלה ממדרגתו של האדם [גליון]
הרב פנחס קארף
משפיע בישיבה

בגליון תתק"ג כ' הר' מ.מ.ל. שמ"ש בתניא פרק כז "והתקדשתם שתעשו עצמכם קדושים כו'" שזהו ע"ד המסופר מאמר אדה"ז על אלו שהתנהגו באופן נעלה מהדרגא שהם שייכים אלי' עי"ש.

ולכאו' אין הנדון דומה לראי' ששם מדובר ע"ד מה שכ' בסוף כתיבתו, בענין חטיפת ענינים שלמע' מדרגתו, אבל כאן מדובר שאינו קדוש באמת והיינו שאין אצלו הענין דאתהפכא, שזוהי דרגא של צדיק, כ"א אתכפיא שזוהי מדרי' הבינוני.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות