E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ חיי שרה – מבה"ח כסלו - תשס"ו
חסידות
דרושי "תורה אור" על פר' חיי"ש
הרב אלי' מטוסוב
חבר מערכת "אוצר החסידים"

בתו"א פר' חיי"ש נדפסו ד' דרושים:

מאמר א' בתו"א

א. ד"ה יגלה לן טעמי'. מאמר זה התחלתו בפזמון האריז"ל לסעודת יום שבת "יגלה לן טעמי' דבתריסר נהמי דאינון את בשמי' כפילא וקלישא". ומבאר בו בענין אכילת שבת ואכילת חול וענין המילויים וכפילא בשם הוי', ועוד ע"ש.

המאמר כאן הוא מה שאמר כ"ק אדה"ז ביום ש"פ תצוה תקס"ז, ונרשם ע"י המהרי"ל אחיו של אדה"ז. ונוסח אחר של המאמר (באריכות יותר) הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסידור עם דא"ח רב, ב. ויש נוסח שלישי בכתבי-יד (כמצויין במ"מ) מה שרשם ר' משה בנו של אדה"ז ולא נדפס עדיין.

מאמר זה במקורו אינו שייך במיוחד לפר' חיי"ש, רק שבסופו נזכר "והיינו בחי' כפילא שהיא בחי' מילוי ההי"ן כנודע מענין המכפלה". וע"כ נוסף כותרת בתחילת המאמר "ענין שדה המכפלה" (כותרת זו היא ע"י כ"ק אדמו"ר הצ"צ שהוא הכין והדפיס את מאמרי התו"א).

[בהנחת כ"ק אדהאמ"צ בסידור עם דא"ח לא נזכר כאן מענין שדה המכפלה. ויש לבדוק אם תיבות אלו "כנודע מענין המכפלה" זה הי' רשום בהנחת המהרי"ל או שזוהי הוספת כ"ק אדמו"ר הצ"צ בעצמו אל המאמר, כי גם בתו"א הוסיף הצ"צ כמה תיבות והגהות בתוך מאמרים].

מאמר ב' בתו"א

ב. ד"ה להבין ענין משארז"ל יפה שעה אחת. מאמר זה נאמר ע"י אדה"ז בפר' וישלח תקנ"ז בעיר שקלאוו (עי' בהמ"מ בתו"א). ואולי הוא הנחת מהרי"ל אחיו של אדה"ז (ואי"ז ברור).

גם מאמר זה אינו קשור במיוחד לפר' חיי"ש. ונדפס בתו"א כאן מכיון שתחילתו הוא "לה"ע משארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, וצריך להבין הלא תכלית תשובה ומע"ט הוא שמהם נעשו לבושין לנשמה תוכל ליהנות מזיו השכינה בעוה"ב כמאמר הזוהר (פר' ויחי רכ"ד ע"א) ע"פ ואברהם זקן בא בימים באינון יומין עילאין כו' ווי לי' לההוא גברא דגרע יומין לעילא דכד בעיין לאלבשא לי' באינון יומין יומא דפגם חסרא לי' מההוא לבושא". והיינו שתוכנו קשור עם פסוק ואברהם זקן בא בימים. ובתחילת המאמר גם נוספה כותרת: "שייך לפסוק ואברהם זקן בא בימים".

[ויש לברר אם כל לשון הזוהר בפ' ויחי "ווי לי' לההוא גברא כו'" שהובא כאן במאמר, האם כן הי' רשום במקורו בהנחת המהרי"ל או שהוא הוספת אדמו"ר הצ"צ במאמר כאן להבנת הענין, כי בדרך הרגיל מובא במאמרים רק לשון "ואברהם זקן בא בימים באינון יומין עילאין", ואילו כאן מפורט כל לשון הזוהר].

מאמר ג' בתו"א

ג. עיין ע"ח שמ"ט פ"ה נמצא אלו הלבושים כו'. ובראש המאמר נדפס כותרת: "לשון אדמו"ר נ"ע בעצמו".

[החידוש במאמר זה שהוא הלשון מה שכתב כ"ק אדה"ז בעצמו, כי בד"כ מכל הדרושים שלו נרשמו הנחות ע"י השומעים ולא רשמם הוא בעצמו].

מאמר זה שהוא לשון אדמו"ר הזקן בעצמו, הוא יותר מעמוד אחד בתו"א אך תוכנו נרשם בקיצור מאד, ונמצא מאמר זה בתוס' ביאור מכ"ק אדמו"ר הצ"צ, ונדפס בהוספות שבסוף התו"א (קלט, ג). והצ"צ בעצמו כותב שם: "הנה רבינו ז"ל קיצר בלשונו הזהב כמנהגו וכדי שיובן קצת צריך להעתיק לשונות הזהר וע"ח במ"ש בענין לבושים אלו...". והצ"צ הולך ומבאר שם בלשונו הזהב, כל שורה ושורה דבר דבור על אופנו.

מאמר זה ג"כ אינו שייך במיוחד לפר' חיי"ש, רק שנדפס בתו"א פר' חיי"ש מכיון שמבואר בו ענין לבושי המצוות, וזה שייך לפסוק ואברהם זקן בא בימים באינון יומין עילאין כו'.

[ברשימת ידידי הר"ר י"י קלר שי' שנדפס בכרם חב"ד חוב' ד' סוף חלק ב', רשם גם מאמר זה בין מאמרי תקנ"ז, כי הוא נקט שמאמר זה הוא ביאור על מאמר הקודם ד"ה להבין משארז"ל יפה שעה אחת שהוא מתקנ"ז. אך באמת לא ניכר שמאמר זה הוא ביאור על ד"ה הקודם, אלא הוא מאמר מיוחד בפ"ע, והדפיסו אדמו"ר הצ"צ בתו"א חיי"ש כאן משום שהוא ג"כ שייך לפסוק ואברהם זקן גו', אולם לא ידוע לנו זמן רשימת המאמר ע"י אדה"ז באיזה שנים נרשם].

מאמר ד' בתו"א

ד. ד"ה ויצא יצחק לשוח בשדה. במ"מ לא נרשם זמן אמירת המאמר, אך ניכר כי הוא מתקופת ליאזני (והם השנים שלפני שנת תקס"ב, ונק' ג"כ: תקופת לפני פטרבורג). מאמר זה הוא כנראה הנחת מהרי"ל, אולם אי"ז ברור.

מאמרי אדה"ז שלא נכנסו בתו"א

לעיל רשמנו המאמרים שנדפסו בתו"א, אך יש גם מאמרים נוספים מאדה"ז על פר' חיי"ש, שאדמו"ר הצ"צ לא הדפיסם בתו"א, ונרשום להלן גם מאמרים אלו. [גם נוסיף על כל מאמר מה שנ"ל הטעם מדוע לא הדפיסו הצ"צ בתו"א. כמובן יש בזה אפשר ענין עמוק יותר מהשגתינו בשכלנו הדל, ומה שנרשום הוא רק לענ"ד כו', ואם יש למי טעמים אחרים או כיו"ב יכתוב כ"א מה שהוא רוצה].

ד"ה ואברהם זקן

א. מאמר: ואברהם זקן, נדפס בס' מאמרי אדה"ז הקצרים עמ' שפב. זהו דרוש מתקופת ליאזני, ונרשם ע"י כ"ק אדהאמ"צ (כמ"ש במ"מ בס' מאמרים הקצרים שהוא צגוכי"ק אדהאמ"צ).

מה שלא נכנס דרוש זה בתו"א, נ"ל כי הנה דרוש זה הוא נו"א ובקיצור יותר של מאמר ד"ה וארא תקנ"ז שנדפס בס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א עמ' רלח (ובהוספות שם עמ' 26). ובמ"מ בד"ה וארא שם מביא מרשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אשר מאמר זה (הנק' דער פרומער וארא) הוא "כי"ק דודינו הרר"יל (אחי אדמו"ר) מיאנאוויטש".

וע"כ כאשר סידר אדמו"ר הצ"צ את מאמרי התו"א, והיו על דרוש אחד נוסח הקצר שרשם אדמו"ר האמצעי ונוסח הארוך שרשם המהרי"ל, לא בחר הצ"צ להדפיס את נוסח הקצר. כי אף שבמאמרי התו"א יש הן הנחות שרשם המהרי"ל והן הנחות שרשם כ"ק אדהאמ"צ, אך עיקרו של ספר התו"א הי' מיועד להנחות המהרי"ל.

הנחות מהרי"ל בתו"א

וכ"כ הצ"צ בדף השער של התו"א: "וניתנו לכתוב רוב הדרושים על ידי אחיו תלמידו הרב הגדול בישראל ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל מ"מ ומ"צ דק"ק יאנאוויטש, וע"פ ציווי כ"ק אדמו"ר נ"ע כתבם כתיבה תמה ומאושרה ורובם סדרם לפני אחיו אדמו"ר נ"ע והוא הגיה אותם בכבודו ובעצמו ככתבו וכלשונו".

ועי' גם בשו"ת הצ"צ חו"מ ס"ע סק"ט, וז"ל (בנוגע לס' תו"א): "אדמו"ר נ"ע דרשותיו הי' כותב אחיו הרי"ל ז"ל והוא הי' משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים, ואחר הסתלקותו נ"ע לא נמצא כלל הכתבים אצל היורשים ולא נודע מהם, כ"א אחד מיוצאי חלציו [וקאי כאן על כ"ק אדהצ"צ עצמו, רק מכיון שהתשובה שם היא בנוגע לשקו"ט בהלכה בעניני ירושה, הוא כותב על עצמו בסגנון של גוף שלישי] טרח והשיגם מידי התלמידים השומעים והיו מעורבים עם עוד הרבה כתבים של כותבים אחרים כו' והוא בירר מתוכם הכתבים של הרי"ל ז"ל לפי האומדנא שלו והכרת לשונו היטב והגיהם ועשה מהם ספר להדפיס". ע"כ.

מאמר שלא הי' בשלימותו אצל הצ"צ

באמת גם ד"ה וארא תקנ"ז, שהוא מאמר נכבד מאד (ויש אודותו בשיחות רבותינו) ונמצא בגוכי"ק מהרי"ל עם הגהות בגוכי"ק אדה"ז, בכל זאת גם הוא לא נדפס בין מאמרי התו"א [בתו"א יש שני מאמרים ד"ה וארא אך הם דרושים אחרים מתקס"ב ותקס"ה ואינם זה של פר' וארא תקנ"ז]. ובזה נ"ל כי יש הוכחה ממק"א שמאמר זה לא הי' אז בשלימותו אצל אדמו"ר הצ"צ ומכיון שלא השיגו ע"כ לא הדפיסו בתו"א. ואכמ"ל כי כאן דברינו הם על דרושי פר' חיי"ש].

ד"ה ואברהם זקן, וד"ה וארא אל אברהם

ונחזור לדברינו על מאמר ואברהם זקן, שנדפס במאמרים הקצרים, שהוא נוסח אחר וקצר של הדרוש וארא תקנ"ז שנד' במאמרי אדה"ז עה"ת. [ויש להוסיף ציון זה בהמ"מ בספרים הנדפסים, כי הן בס' מאמרי אדה"ז הקצרים והן בס' מאמרי אדה"ז עה"ת, וכן בהרשימה שבסוף הכרם חב"ד ח"ד, לא צויין עדיין על הקשר שבין מאמר ואברהם זקן ומאמר וארא, שזהו אותו דרוש בב' נוסחאות א' מאדהאמ"צ וא' ממהרי"ל].

החידוש שבמאמר זה הוא שהנחת כ"ק אדהאמ"צ הוא נוסח הקצר ואילו הנחת המהרי"ל (שמתחיל בפסוק וארא) הוא הנוסח הארוך, ובד"כ הסדר הפוך שמאמרי המהרי"ל הם בנוסח קצר יותר ממאמרי אדהאמ"צ. ורק בתקופת ליאזני נמצא להיפך שהמהרי"ל האריך יותר בהנחותיו.

ואל יפלא על שזהו אותו מאמר שנאמר ע"י אדה"ז (בפ' וארא תקנ"ז), ונרשם בשתי התחלות שונות, שבהנחת אדהאמ"צ הוא עה"פ "ואברהם זקן" ובהנחת המהרי"ל מתחיל "וארא אל אברהם". כי נמצא כן כמה פעמים ואכ"מ.

ד"ה והאיש משתאה

מאמר שני מאדה"ז של פ' חיי"ש שלא נדפס בתו"א הוא ד"ה והאיש משתאה לה מחריש לדעת.

נמצאים מן דרוש זה ב' נוסחאות: א. הנחת אדהאמ"צ, נדפס בסידור עם דא"ח דף צ"א. ב. הנחת הר"מ בן אדה"ז, נדפס בסה"מ תקס"ג ח"א עמ' לו-לט (בהנחת הר"מ המאמר מחולק לב' חלקים, הראשון מתחיל: להבין מארז"ל יפה שיחתן של עבדי אבות. והמשך שני מתחיל: ותמהר ותער כדה גו' והאיש משתאה).

דרוש זה לא נדפס בתו"א, ואפשר כי אין הנחת מהרי"ל מדרוש זה. ואילו הנחת אדהאמ"צ הלא כבר נדפס בסידור עם דא"ח (שהדפסתו הי' בשנת תקע"ו, לפני הדפסת התו"א בשנת תקצ"ז). והנחת הר"מ בן אדה"ז בענין זה היא קצרה ואולי לא היתה ראוי' לפני הצ"צ, אף שבמקומות אחרים בתו"א כן הדפיס הצ"צ הנחות של הר"מ.

[ובאוה"ת חיי"ש דקכ"ז ע"ב יש שם ג"כ מאמר זה עם הגהות הצ"צ כו', ולא בדקתי שם כעת איזו הנחה היא. וגם האם היא נוסחא חדשה אפשר זהו עיבוד מהצ"צ עצמו, כי בשנת תקס"ג עדיין לא הי' הצ"צ כותב הנחות].

מאמרים: ויהיו חיי"ש, ויצחק בא

מאמר נוסף שלא נדפס בתו"א: ד"ה ויצחק בא מבוא באר לחי רואי, נדפס בס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"ב עמ' תתקז. (וע"ש במ"מ, ובס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ד עמ' א'רמט).

במאמר זה מבואר ענין יצחק ע"ד הקבלה והחסידות והתחלתו בפסוק מפרשתינו, אך הוא דרוש שנאמר מאדה"ז בחגה"ס, ותוכנו ביאור נכבד בענין עבודת ר"ה ויוהכ"פ וזמן שמחתינו. והוא דרוש השייך לימים נוראים וחגה"ס.

יש גם מאמר ד"ה ויהיו חיי"ש משנת תקס"ו, והוא ביאור על הזוהר בפ' חיי"ש, ומאמרים השייכים לזוהר לא נכנסו בתו"א.

חסידות
אותיות המחשבה
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, אה"ק

בחוברת ל"ה מסידרת 'חסידות מבוארת', הגישו את המאמר ד"ה 'שובה ישראל - תרנ"ט' בהסבר ברור וטוב, ותבוא עליהם ברכה.

להלן שני תיקונים קלים בהערה נ:

בהערה זו מביאים ראיה לכך שאותיות הדיבור באות מן המחשבה, כי "אינו יכול לדבר כי אם אותם הדיבורים וצירופים שכבר דיברם, והיו במחשבתו פעמים רבות מאד" (תניא אגה"ק סו"ס יט).

א. שם בתניא נאמר שאותיות הדיבור מתהוות ומקבלות חיותן מאותיות המחשבה, ומקשה אדה"ז על זה ממצב שלפעמים אדם מדבר דבר אחד ומהרהר בשעת מעשה בדבר אחר [כמו שרגילים בשעת התפילה למשל...], ועל זה מסביר ש"אינו יכול לדבר" (בלי מחשבה) אלא "דיבורים וצירופים שכבר דיברם והיו במחשבתו פעמים רבות מאד", ואין זה שייך למדובר במאמר כלל.

ב. הציון לאגה"ק סו"ס יט מטעה במקצת, כיוון שאין זה סיום האיגרת ממש, אלא איגרת עצמאית ("האותיות...") שנדפסה רק החל מדפוס ווילנא תר"ס ואילך, אם כי תוכנה מהווה כעין סיום לסי' יט (ראה בזה בס' 'שיעורים בס' התניא' להרב וינברג בפתח איגרת זו).

חסידות
בעניני "תשובה מאהבה" ו"תשובה דר' אלעזר בן דורדיא"
הרב בן-ציון ריבקין
ס. לואיס, מיזורי

א. בלקוטי תורה מאמר ד"ה תקעו בחודש שופר (הא') פרק ב' מקשה אדמוה"ז: "הנה צריך להבין איך יש כח בתשובה לתקן כל הפגם שבביטול מ"ע (כי הנה במצות ל"ת שאם עבר עבירה אחת קנה לו קטגור . . מאחר שישוב אל ה' וירחמהו מעורר רחמים רבים למעלה והם בחי' מים טהורים שהכתוב אומר "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'") אבל מ"ע שהם המשכות איברין דמלכא ומאחר שפגם וגרם חסרון השפעתם במה אפוא יתוקן1 ע"י התשובה להיות שלימות השפעתם ומילוי חסרונם".

ומיישב אדמוה"ז: "אך הנה כתיב "ממעמקים קראתיך ה'" פי' שלהיות קראתיך מההעלם אל הגלוי להיות בחינת הוי' דהיינו המשכות והשפעות בחי' אברי דמלכא הוא ע"י ממעמקים דהיינו עומק העליון הוא רצה"ע שלמעלה מעלה מבחי' השתלשלות המתגלה באתערותא דלתתא בעומקא דלבא רצה"ע שבנפש דהיינו ע"י שיעמיק בלבו ענין המרירות בנפשו על גודל הפגם והחסרון שגרם ולצעוק אל ה' בצר לו" עכ"ל. ומוסיף לבאר דזהו ביאור המעשה הידוע דר"א בן דורדיא, שגעה בבכי' וצעקה עד שיצאה נשמתו ממש ולכן אמרו עליו יש קונה עולמו בשעה א', שבשעה א' של תשובה קונה כל עולמו בעוה"ב, אע"פ שלא הי' בידו תורה ומצות מעולם, לפי שע"י בחי' תשובה זו מעומקא דלבא מעורר למעלה רצון העליון ב"ה שלמעלה מעלה מבחי' השתלשלות עכתו"ד בקיצור.

והנה אף שאין לנו עסק בנסתרות, קצת יש להבין לפשוטן של דברים, דהן אמת במעשה דר"א בן דורדיא נראה שהי' לו תשובה במדריגה גדולה עד "שגעה בבכי' וצעקה עד שיצאה נשמתו ממש", אבל בעיקר קושייתו על המ"ע "במה אפוא יתוקן ע"י התשובה להיות שלימות השפעתם ומילוי חסרונם" לכאו' יש מקום ליישב לפי מה שמבו' בגמ' הידועה (יומא פו, ב) "אמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשים לו כשגגות . . איני והאמר ר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות . . ל"ק כאן מאהבה כאן מיראה". ע"כ. ומבו' מדברים אלו דב"תשובה מאהבה"2 ה"זדונות נעשו לו כזכיות", ובמיוחד לדעת המנחת חינוך מ' שסד בסופו שכתב: "גם נראה לי הא דתשובה לחוד אינה מועילה בחמורות, היינו תשובה מיראה דאין זו תשובה גמורה, אבל תשובה מאהבה דזדונות נעשו לו כזכיות, וא"כ אפילו על החמורות3 מועיל כיון דנעשין כזכיות א"כ למפרע הוו להו מצוות". עכ"ל. וא"כ בכל עבירה שעשה, הרי נעשו לו כמצוות.

והרבה שנים נתעוררתי בהערה זו, ושמעתי ליישב מאחר הרבנים דבתשובה מאהבה אף דזדונות נעשו לו כזכיות (וכל' המנחת חינוך "למפרע הוו להו כמצוות") מ"מ "האור נעדר מהמצוות הפרטיות והיינו שהאור הפרטי ממצות תפילין או ק"ש עד"מ נעדר ויש רק אור "אחר" מהא ד"זדונות נעשו לו כזכיות" ולכך הק' אדמוה"ז קושייתו.

אמנם, לענ"ד ילה"ע בישוב זה דלכאו' נראה דגם ב"תשובה דר' אלעזר בן דורדיא" אף שהיא תשובה בדרגה גדולה מאד, לכאו' אינו ממלאת החסרון של מצוה פרטית, וא"כ במה עדיף (בפרט זה) "תשובה דר' אלעזר בן דורדיא" מ"תשובה מאהבה" דנעשה לו כזכיות, אלא שמוסיף אדמוה"ז דיש עוד סוג תשובה ד"ממעמקים" דר' אלעזר בן דורדיא, וצ"ע בזה, וה' יאיר עיני וינחני בדרך האמת.

ב. ונראה לי להוסיף בענין זה דלפי מה שביאר אדמוה"ז דר' אלעזר בן דורדיא קנה עולמו בשעה אחת ע"י תשובה מיוחדת מעומקא דלבא, נוכל להבין בעומק יותר הא דמבו' שם בסוף הסוגיא "בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי", עכ"ל.

ובס' עבודת עבודה להגר"ש ז"ל קלוגר ביאר וז"ל: "הנה טעם קראו רבי הוא (פי' דלכאו' לא היה רב או תנא) הוא כי המלמד לאדם דעת נקרא בלשון רבי ולכך כיון דהשב בתשובה מלמד אחרים לעשות כמוהו כמ"ש "דוד אלמדה פושעים דרכיך" ולפי"ז נהי דכבר ידענו מדוד דתשובה מהני אך זה לא ידענו אם יכול לקנות בשעה אחת או לאפשר דבעינן הרבה שעות . . וא"כ באופן זה הוי ר' אלעזר בן דורדיא רבי לכל העולם שלימד דעת לכל העולם דיש קונה עולמו בשעה אחת ולשם כך נקרא רבי". עכ"ל.

אמנם לפמ"ש אדמוה"ז נ"ע בביאור התשובה דר' אלעזר בן דורדיא דיש סוג מיוחד של בעלי תשובה ד"ממעמקים" (שיכול למלאות החיסרון), הרי לימד אותנו ר' אלעזר בן דורדיא דבר גדול עד למאוד, דמלבד התשובות הרגילות של "תשובה מאהבה" ו"תשובה מיראה" יש, תשובה נשגבה מזה והיינו תשובה ד"ממעמקים", וק"ל.

ג. ולשלימות הענין, יש לבאר בסוגיא זו מהא ד"בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת". ומקשים העולם (אף שלא ראיתי קושיא זו בספר מסויים) דלכאו' למה בכה דהו"ל לשמוח דיש אפשרות לקנות עולמו (עולם הבא) בשעה אחת. ואמרתי לבאר (ואולי שמעתי את זה) דבכה רבי משום שהבין דבוודאי שעל כל מצוה ופעולה טובה "יש שכר", אך הזדמנות כזו לקנות עולמו בשעה אחת אינה מזדמנת לכאו"א (ולפי"ז הוסיף לי חכם אחד שי' שההדגשה היא על מילת "יש", דיש קונה עולמו בשעה אחת אבל אינו אצל כאו"א וכפי שמבאר "יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת" ודו"ק) וכשהצעתי הדברים לפני הרה"ג ר' משה סלובייצ'יק שליט"א משיקאגא הסכים לי שזה פירוש נכון.


1) וכל' אדמוה"ז בתחילת אגרת התשובה: "עבר על מ"ע ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו . . אבל לענין תשובה אף שמוחלין לו העונש על שמרד במלכותו ית' ולא עשה מאמר המלך, מ"מ האור נעדר . . וכמארז"ל ע"פ מעוות לא יוכל לתקן זה שביטל ק"ש של ערבית או וכו'".

2) ואף שמבו' בתניא פ"ז דאי"ז "תשובה מאהבה" רגילה אלא "תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה רבה וחשיקה וכו'" פשוט הוא דעדיין אי"ז תשובה בסוג של ר' אלעזר בן דורדיא.

3) וע' בספר משנת יעב"ץ (אורח חיים, הלכות המועדים) סי' כ"ד להרב זולטי זצ"ל, שרצה להוכיח כד' המנחת חינוך וז"ל: "ויש להביא ראי' לזה, דגרסי' בירושלמי מכות פ"ב ה"ו שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו אמרה להם חטאים תרדוף רעה, שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו, אמרה להם, הנפש החוטאת היא תמות וכו'. שאלו לקב"ה א"ל יעשה תשובה ויתכפר

ולכאו' צ"ע הלא המדובר הוא בחטא שחייבים עליו מיתה, שהרי הנביאה אמרה הנפש החוטאת היא תמות, וא"כ היאך אמר הקב"ה יעשה תשובה ויתכפר לו, והלא הדין הוא שאם עבר על כריתות אפילו תשובה ויהכ"פ לא מכפר לו אלא רק תולין ויסורין באין עליו אמנם לפי מש"כ המנ"ח הנ"ל, דבתשובה מאהבה שזדונות נעשו לו כזכיות מתכפר לו כפרה גמורה, א"כ מה שאמר הקב"ה "יעשה תשובה ויתכפר לו" הלא הכוונה היא שיעשה תשובה גמורה, דהיינו תשובה מאהבה.

אך יש לציין בזה לד' הפני משה שם בירושלמי בד"ה שאלו לחכמה: "על דרך דמיון כלומר מצד החכמה ומצד הנבואה לא הי' להחוטא שום תיקון והקב"ה הוא שעושה לפנים משורת הדין ומקבלו בתשובה". ואולי יש לומר בדבריו דלאו דוקא מדובר בחמורות שחייבין עליו מיתה, ועיקר הכוונה שאין לו תיקון וא"כ לא מיירי בחמורות ודו"ק. וגם ע"פ סברא לכאו' יל"ע בס' מנ"ח דאולי נאמר דבעבירה חמורה אף ש"תשובה מאהבה" גדולה מ"תשובה מיראה" מ"מ מכיון שהיא עבירה חמורה לא מהני "תשובה מאהבה" להפוך זדונות לזכויות ודו"ק וצע"ק.

וכעין סברת המנ"ח דמכיון שזדונות נעשו לו כזכויות כבר אי"צ ליסורין ושאר דברים הממרקים בחמורות, עיין בס' תפארת ציון לאא"ז ז"ל (סי' ז' הערה 11*) שכתב דבתשובה מאהבה כזו גם בלא וידוי הפה מובן שנמחה גם גוף הקליפה שנתהוה ממעשה החטאת, וא"כ כבר אין מקום לוידוי בפה דבצ"ג אין לו כבר על מה להתוודות. וע"ש שהאריך מאד בעניני תשובה, ודרגות תשובה ע"ש ותרווה נחת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות