E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ תצוה - זכור - פורים - תשס"ו
רמב"ם
ממי שמעו בנ"י את עשרת הדברות
הרב מנחם מענדל כהן
שליח כ"ק אדמו"ר - סקרמנטא, קאליפארניא

ידוע השקו"ט במפרשים ממי שמעו בני ישראל את עשרת הדברות:א. שיטת הרמב"ם בספרו מורה נבוכים ח"ב פל"ג, שבני ישראל שמעו מפי הגבורה רק את שתי הדברות הראשונות, וגם אותם לא שמעו בצורה מובנת, אלא שמעו קול בלא חיתוך אותיות ומילים, ומשה רבינו פירש להם את הדברים ורק אז הבינו1. וזהו כוונת הכתוב בתהילים "אחת דיבר אלוקים שתים זו שמעתי" כלומר אחת דיבר אלוקים היינו אנכי ולא יהי' לך שנאמרו בדבור אחד בלא חיתוך אותיות ומילים. "שתים זו שמעתי" אחרי שמשה פירש אותן בהבנה גמורה (שמעתי כמו הבנתי).

ב. הרמב"ן בפירושו עה"ת (שמות כ, ז) מביא קושיית האבן עזרא על דברי חז"ל - שרק שתי דברות הראשונות שמעו ישראל מפי הגבורה - מכתובים מפורשים בהם נאמר שהקב"ה בכבודו ובעצמו אמר את כל עשרת הדברות לישראל, וכמו שנאמר (דברים ה, יט) "את הדברים האלה דיבר ה' אל כל קהלכם". ומתרץ הרמב"ן שודאי את כל עשרת הדברות שמעו כל ישראל מפי הקב"ה, וכפשוטם של כתובים, אלא שאת שתי הדברות הראשונות הבינו ישראל כמו שצריך, ולא הוצרכו לפירושיו של משה, ואילו את שמונה הדברות האחרות שמעו ישראל כקול דיבור בלבד ולא הבינו את הדברים עד שבא משה ופירש להם.

ג. רש"י ועוד פירשו שתחילה אמר הקב"ה את כל הדברות בדיבור אחד באופן שישראל לא הבינו מה ששמעו ואח"כ חזר הקב"ה ופירש כל דבור ודבור בפני עצמו, באופן שאת שתים הראשונות שמעו ישראל והבינו, ואת השאר השמיע להן משה, אחרי ששמען מפי הקב"ה.

ד. אולם העבודת הקדש (ר"מ גבאי) סובר, שאת כל עשרת הדברות ללא יוצא מן הכלל שמעו בני ישראל מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו, בקול ברור המחולק לאותיות ומילים והבינו את הדברים כפי שהבינם משה, ולדבריו לא היה כל חילוק באופן אמירת ושמיעת הדברות בין שתי הדברות הראשונות לכל האחרות, וכמשמעות הפשוטה העולה מן הכתובים, שכל הדברות נאמרו על ידי הקב"ה אל כל הקהל. וכבר האריכו בזה הפרשים ואכ"מ.

ואפשר לבאר דעת הרמב"ם עפ"י מה שנתבאר בלקו"ש חט"ז שיחה ב' לפר' יתרו עמ' 205, בנוגע לטענת בני ישראל ד"אם יוספים אנחנו לשמוע קול ה"א עוד ומתנו", וביקשו ממשה "ואת[ה] תדבר אלינו", וז"ל שם: "אידען האבן אבער געטענה'ט, דאס וואס זיי קענען לערנען תורה מפי הגבורה איז עס דאך דערפאר וואס משה הויבט זיי אויף צו אזא דרגא, און דעריבער איז זייער מבוקש, זיי ווילען נעמען תורה מיט זייערע כלי השגה, מיט די אייגענע כחות אין דעם מעמד ומצב ווי זיי זיינען מצד עצם, און אויף דעם האט זיי דער אויבערשטער געזאגט "היטיבו את אשר דברו" ווייל אין דעם אופן וועט די תורה ביי זיי נתקבל און נקלט ווערן אין זייער פנימיות".

ועפ"י המבואר בלקו"ש חל"ד שיחה ב' לפר' נצבים דלהרמב"ם העיקר הוא לברר שכל העולם וכו', מובן למה לומד במורה נבוכים דבני ישראל לא הבינו מה' בעצמו שום דבר מעשרת הדברות - והבינו הכל בעצמם בשמעם ממשה, כיון דלשיטתו הי' נעלה יותר אם לוקחים התורה בכלי השגה שלהם וגורם שיקלט אצלם התורה בפנימיותם וכו'. אבל הרמב"ן - דסובר בריבוי מקומות כמו הראב"ד, וכן המקובל הר"מ גבאי דסובר כמבואר בלקו"ש הנ"ל דהעיקר הוא האמונה והקשר עם הקב"ה, סוברין שבני ישראל שמעו והבינו כמה שיותר במעמד הר סיני ישר מהקב"ה בעצמו והיינו ג"כ ע"ד מה שנתבאר בלקו"ש הנ"ל.

ועד"ז מצינו בנוגע להשגת משה רבינו ע"ה, דהרמב"ם כתב בהל' יסוה"ת פ"א ה"י: "מהו זה שביקש משה רבינו להשיג כשאמר הראני נא את כבודך, ביקש לידע אמיתת המצאו של הקב"ה עד שיהיה ידוע בלבו כמו ידיעת אחד מן האנשים...". והשיג ע"ז הראב"ד: "אין דעתי מיושבת ע"ז, שהרי ראה בסיני בארבעים יום של לוחות מה שלא ראה נביא מעולם עד שקנאו המלאכים בו ומה הוצרך עוד". ומבאר בזה הרבי דלדעת הראב"ד השלימות הכי גדולה בהשגת משה היא מה שהשיג בעת מ"ת - ראה בסיני מה שבא מלמעלה (היינו ע"ד שי' הרמב"ן ועוד, שבני ישראל הבינו ישר את עשרת הדברות מהקב"ה מלמעלה). אבל לדעת הרמב"ם, עיקר שלימות הידיעה הוא מה שמבין ומשיג בשכלו. ולכן לא הסתפק משה במה שראה בסיני אלא ביקש לידע ולהשיג (היינו ע"ד שיטתו דבני ישראל רצו להבין כל עשרת הדברות דוקא בכלי שכלם ולא מלמעלה).


1) עי' שו"ת מהר"ם אלשקר סי' קיז, שלכאו' דברי הרמב"ם במורה נבוכים שלו סותר מ"ש בספר היד (יסודי התורה פ"ח ה"ג) בנוגע למעמד הר סיני "אלא בעיניו ראינוה ובאזנינו שמענוה כמו ששמע הוא" די"ל בזה דאין הפירוש שהבינו עשרת הדברות כמו משה אלא שהיו בטוחין שה' מדבר להם, כמו שמשה הי' בטוח בזה בוודאות גמורה וראה ג"כ בספר תרי"ג מצוות השלם בחלק עשרת הדברות האריך לבאר בהמבואר כל השיטות שהוזכרו בפנים.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הוספה