תושב השכונה
בקובץ הערות וביאורים גליון תתטו [לש"פ צו - שבת הגדול, ע' 102] הבאתי פירש"י בפ' יתרו ד"ה אתם ראיתם (יט, ב): לא מסורת היא בידכם, ולא בדברים אני משגר לכם, לא בעדים אני מעיד עליכם, אלא אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים על כמה עבירות היו חייבים לי קודם שנזדווגו לכם, ולא נפרעתי אלא על ידכם, עכ"ל. ושאלתי שם כמה שאלות.
אחת השאלות ששאלתי שם היא: שאולי הטעם מה שלא נפרע הקב"ה על העבירות שבידם עד עתה הוא מפני שלא נתמלאה סאתם עדיין, וכמו שפירש"י בפרשת לך לך ד"ה כי לא שלם עון האמורי (טו, טז) "...שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה".
ואולי אפשר לתרץ שזה גופא משמיענו הכתוב שהגם שנתמלאה סאתם קודם לכך, המתין הקב"ה ולא פרע מהם אלא לאחר שנזדווגו לישראל.
ועוד יש לתרץ עפ"י מה שפירש רש"י בפרשת וירא בד"ה העיר הקרובה (יט, כ): קרובה ישיבתה, נתיישבה מקרוב לפיכך לא נתמלאה סאתה עדיין ומה היא קריבתה מדיר הפלגה ... הרי מדובר הפלגה עד כאן נ"ב שנה וצוער איחרה ישיבתה אחר ישיבת סדום וחברותיה שנה אחת הוא שנאמר אמלטה נא, נא בגימטריא נ"א. עכ"ל.
הרי רואים מזה שנתמלאה סאתם של סדום בנ"ב שנה. וצוער לא נתמלאה סאתם מפני שעדיין לא ישבו בה נ"ב שנה.
ובעוד שנה הי' נתמלאה סאתם גם של צוער הגם שלא נתפרש בכתוב מה היתה רשעתם של אנשי צוער.
ואם כן, לפי זה, מצרים שכבר נתיישבה כמה מאות שנה, ושהיו שטופי זימה, כמו שפירש"י בפרשת וירא ד"ה הנה ארצי לפניך (כ, טו), בודאי כבר נתמלאה סאתם גם קודם שנזדווגו לישראל.
אבל ראיתי במשכיל לדוד על פירש"י, וז"ל: וליכא למימר דלא נפרע להם עד ההיא שעתא משום דאכתי לא נתמלא סאתם דהא בזמן איבודם נמי לא היתה מלאה כדכתיב לעיל בפ' ויחד יתרו שכן מוכח ממה שלא קרב זה אל זה כל הלילה שלא אמרו מלאכי השרת שירה ואפשר לומר שגם זה בכלל אתם ראיתם כלומר מראות אלקים וראיתם שבטל השיר באותו לילה דמוכח שלא נתמלאה סאתם, וממילא קשה מ"ש ההיא שעתא דנפרע מנייהו טפי מכמה זימני' מקמי הכי שהיו חייבים על כמה עבירות אלא מוכרח בשביל כך, עכ"ל.
וקשה קצת להבין דבריו.
ואולי במקום שכתב "שכן (מוכח ממה שלא קרב)" צריך להיות "וכן מוכח וכו'".
ואולי אפשר לומר בכוונת דבריו שלכתחילה מביא ראי' שעדיין לא נתמלאה סאתם ממה שויחד יתרו, ואילו כבר מלאה סאתם לא הי' יתרו מצטער. ואחר כך מביא עוד ראי' ממה שלא אמרו מלאכי השרת שירה.
אבל כבר כתבתי לעיל שלכאורה צריך לומר שכבר נתמלאה סאתם, ואעפ"כ המתין הקב"ה מליפרע מהם עד שנזדווגו לישראל.