וגם בכל דבריו של המשיג/מעיר, לא ראיתי בירור מוחלט ממש, רק כלשונו עצמו להלן: "נראה ברור (ומ"מ זהו רק השערה (!)", (והרי השערה ובירור, הם תרתי דסתרי לכאורה?!).

הנפק"מ להלכה בקביעת זמן חיבור רבינו

ב) וממשיך: "ולא ידענא אם יש נפק"מ לדינא אם ראה אדה"ז דברי הס"ט או הוא סתם התעניינות: איך שתהי', הצ"צ ראה את דבריו [של הסד"ט], ומביאו כמה פעמים, ואם לא הביאו א"כ לא ס"ל כמותו, ואם ס"ל כמותו אין נפק"מ לדינא - לכאורה - אם אדה"ז לא הי' ס"ל כמותו דהלכה כבתראה".

ושיתא דמר לא ידענא, במח"כ. 1) הלא בוודאי יש נפק"מ גדולה בכתבי אדה"ז לדעת אימתי נכתבה בערך הל' נדה וכיו"ב בשאר חיבוריו, כי כידוע חזר בו אדה"ז כמ"פ מפסקיו, ולכן יש צורך לדעת מהו בתראי ומהו קדמאי, כפשוט. 2) ועוד והוא העיקר, שדבריו משוללים הבנה במש"כ שלא נצרך לדעת האם ראה אדה"ז הסד"ט - כי הצ"צ כבר ראה את הספר. וכי הצ"צ חיבר ספר על כל הל' נדה, הלא רק שו"ת יש על כמה הלכות, ומה נעשה בהלכות שאין על כך תשו' צ"צ?! ולא ידעתי מה עלה בדעת המשיג בנקודה זו.

ספרי רבינו לא התחברו אחרי הסתלקותו

ג) כעת עובר להעיר על ד' נקודות. באות א' פותח בהדפסת שו"ע אדה"ז הל' נדה שהי' בשנת תקע"ד ומשער שלאו דוקא שנגמר אז וכו', וכך גם להלן שכותב "ומכיון שלא נדפסה עד תקע"ו ... הי' יכול להוסיף איזה דברים של הפמ"ג להשו"ע". ובמח"כ דבריו וסגנונו מוזרים, הלא בוודאי שנגמר לפחות בתקע"ג - שנת הסתלקות אדה"ז, ומה הן הראיות שמביא משנת הדפסה תקע"ד או תקע"ו, - מספיק לכתוב שנדפס אחרי הסתלקות אדה"ז, ונדע שנגמר לפני כן?

ד) עוד מאריך באריכות רבה להוכיח, שלא יתכן שהל' נדה נכתבה לפני תקמ"ג, אך בכל זאת המעיין בדבריו יראה שבעצמו אין לו הוכחה ברורה לדבריו. ובוודאי אם היינו יודעים שאדה"ז השתמש בסד"ט היתה זו הוכחה ברורה וודאית, אך כעת בסתירת הצ"צ נפלה ההוכחה, כפשוט. וכל ההשערות שהביא ידעתים גם ידעתים, אלא מכיון שמעולם היתה לי ראי' נוספת וברורה מדברי הצ"צ הנ"ל - שכן ראה אדה"ז הספר סד"ט, וממילא מזה הי' ברור לי שהל' נדה נכתבה אח"כ, לכן אח"כ כאשר ראיתי מקור אחר הסותר הנ"ל, כתבתי דעתי בנידון. וכל דברי המשיג לא ידעתי מה עניינם.

וראה בספר 'ספרי ההלכה' אדה"ז לר"י מונדשיין ע' י', שלדעתו יתכן שהמבואר שהל' נדה חובר לעת זקנתו, הכוונה למהד' בתרא עי"ש.

זמן חיבור שו"ע או"ח

ה) במש"כ על מה שכתבתי שהתחבר שו"ע או"ח מיד אחרי הסתלקות אדה"ז, כמובן ופשוט שאין הכוונה שהתחיל כל החיבור אז, אלא שסיום החיבור הסתיים זמן מסויים אחרי הסתלקות המגיד. והנה כך הי' נראה לי בפשטות מלשון הקדמת הרבנים בני המחבר, וחילי דידי ממה שכתוב שם: "ושניהם נגמרו שם עד בואי שמה הני תרי צנתרי דדהבא שבת אחים הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר"ר שמעלקא ואחיו הרב מ"ו פנחס נ"ע טרם נסעו על כסא הרבנות למדינות אשכנז ל"ק נ[יקלו]ש[בורג] ו"ק פ[רנק]פ[ורט] דמיין..." וכידוע נסע רבי שמעלקא לשמש כרבה של ניקלשבורג בערך בשנת תקל"ג1, ורבי פנחס בתקל"ב2 ומסתבר אפוא שהכוונה לשלהי שנת תקל"ב3, והרי מכך שהל' ציצית והל' פסח נגמרו סמוך לנסיעתם, ומאחר שהסתלקות המגיד היתה בי"ט כסליו תקל"ג, הרי מוכרח שגמר השנתיים התארכו אחרי הסתלקות המגיד זמן מה לפחות4.

ועי' בספר הנ"ל ע' ט' לתאריכים השונים אם להקדים או לאחר ומה שפלפלו בזה בקובצים מסויימים (שחבל לא הדפיס הנ"ל בספרו תוכנם, כי קובצים אלו "הערות תמימים ואנ"ש" וכדומה אינם מצויים ונפוצים כלל) ולא ראיתי דבריהם, אך מסתבר שהעלו ודנו בראי' פשוטה זו.

ועיי"ש בהערה 5, שחלק גדול מהבירורים בקובצים הנ"ל נסובים על דברי הרבי בהגש"פ, שהל' ציצית ופסח נגמרו במעזריטש, ודייקו מכך, שהיינו קודם שעקר לראוונא. אולם מביא שם ממכתב שבקובץ יגדי"ת נ.י. גל' י' ע' 8 שבו נאמר: "...נגמרו קודם תקל"ג במעזריטש" ועכצ"ל ש"מעזריטש" לאו דוקא, והכוונה לשבת תחכמוני בצלו של הה"מ ממעזריטש". ע"כ מהערה הנ"ל.

אגב: יש לציין למכתב רביה"ז (אג"ק אדה"ז סי' מח) שכתב לבעל ההפלאה: "ורחב לבבי בהעלותי על לבי חבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבא דעמי' שי' , מימי קדם בק"ק מעזריטש וק"ק ראוונא, ונמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל ברכתו סלה מדי שבת בשבתו". ונראים הדברים שההפלאה הי' אצל המגיד הן במעזריטש והן בראוונא5 ושהה שם זמן מסויים, לפחות שתי שבתות, וא"כ הרי בראוונא, לפני שנסע לפ"פ, הראה לו הל' ציצית ופסח.

ובכל אופן, כך או כך, אפילו לדעתו שכבר סיים את כל הספר לפני הסתלקות המגיד, בוודאי שלא הי' לפניו הפמ"ג.

הבאת הפמ"ג בשוע"ר וזמן הדפסתו

ו) בנוגע שנת הדפסת הפמ"ג שכתבתי - צדק, וכתבתי מזכרון. וכמובן שהתכוונתי לאו"ח, כי רק מאו"ח ידוע לי שמביא בשו"ע שלו פעמיים בעליל6, במהדו"ת לד' סימנים ראשונים, סימן ב' ה"ב, ובסי' קנו ס"ב (ובתשו' מביא כמ"פ גם מיו"ד כדלהלן), אך דומני7 שבשו"ע, כגון בהל' שחיטה וטריפות, אינו מביא מפמ"ג יו"ד.

זמן התחלת המהדו"ב

ז) ומכאן באים להערה הבאה אודות מתי נתחברה המדו"ב, שלפי חשבונו שהתחילה בתקל"ו8 הרי אז עדיין טרם נדפס הפמ"ג על או"ח? ולפלא שלא בירר קודם איפה הובא הפמ"ג במהדו"ב ולפי"ז לשפוט אימתי נכתב ההלכה המסויימת. בכל אופן כפי שהבאתי לעיל שכפי ידיעתי הובא הפמ"ג רק בשני מקומות הללו, והרי ברור שמהדו"ת הנ"ל נכתבה בסגנון ותוכן הסידור (וכבר דנתי על כך בארוכה מלפני כמה שנים, מעל דפי קובץ זה), וממילא כמעט ברור שנכתבו באותו פרק זמן, דהיינו בערך מתקנ"ט עד לתקס"ג שנת הדפסת וכתיבת הסידור, וכן בסימן קנו שמציין שם להל' ת"ת שהודפסה לראשונה בתקנ"ד (וראה מה שכתבתי באריכות על סימן קנו ברבעון 'אור ישראל' מונסי נ.י. גליון כ' ע' קסג ואילך, ומשם תדרשנו).

הבאת פמ"ג יו"ד בספרי רבינו

ח) מה שמעלה הפליאה, מדוע לא השתמש בספר פמ"ג ליו"ד, פליאה גדולה היא, אולם יש לעיין ולחפש היטב האמנם לא משתמש אתו כלל, או שמא אינו מזכירו בהדיא כפי דעת הצ"צ בתשו' בנוגע הסד"ט. ולהעיר מה שהעירו (ראה דברי הר"נ מאנגעל שי' בהקדמתו למראה מקומות וציונים לשו"ע רבינו ח"א) שרבינו במהדו"ק שלו אינו מזכיר את האליה רבה בהדיא, אעפ"י שכפי הנראה הלכות רבות מבוססות על דבריו, אולם במהד"ת לד' סימנים הראשונים ובסי' קנו ובמהדו"ב בקונט"א לסי' רמג ולסי' שא שמזכירו להדיא, והרי לכאורה לא יתכן שלא הי' לפניו ספר אליה רבה כשכתב את השו"ע לראשונה.

ומש"כ שאדה"ז לא מביאו כלל, הרי מביאו להדיא כמ"פ בתשובותיו שנכתבו אחרי תק"ע, כמו בתשו' סי' ז' שנכתבה בסוף שנות רבינו משנת תקע"א (ראה אג"ק אדה"ז סי' סא) ובסי' יב, יג, יד שנכתבו לאחרי הסתלקות הרה"ק מבארדיטשוב שהסתלק בשנת תק"ע.

רבינו הצ"צ כתב את הקטע בפסקי דינים

ט) לבסוף מגיע למה ששייך לעניינו, להעיר על הסתירה בין שני המקורות בצ"צ, ומתעכב עמש"כ, שמהמשך הדברים בפס"ד נראה שם שקטע זה הוא מהצ"צ ולא מרבי מנחם נחום מוויטעבסק, שכידוע חיבר את הסימנים של הל' נדה שנדפסו בפס"ד שם (מע' רנ), ומציין למש"כ אדמו"ר נ"ע שמקור הכת"י שונה וכן אינו יודע כיצד ניתן ללמוד מהמשך הדברים. אך עדיין דבריי חיים וקיימים, כי המעיין בע' 452 ברציפות הדברים ממה שבא לפניו,שהם מהצ"צ, שמתחיל "בק"א של אאמו"ז ז"ל9, ולאחריו שהוא מהצ"צ, שנאמר שם בכותרות "וזה אשר כתב רבינו במ"א ע"ז", ממילא הרי ברור שגם קטע זה מהצ"צ. ויתירה מזו, העורכים (של הפס"ד) שידעו כת"י רבינו כתבו על הקטע מיד שלאח"ז "וזה אשר כתב רבינו [הצמח צדק, נ.ג.] על זה" - על הענין המבואר בקטע שלפני זה, והוא הקטע שבו מבואר שרבינו לא ראה הסד"ט, ופשוט מאד שמחבר א' לשניהם, ולא ידעתי למה התעקש בזה הנ"ל.

והעיר לי ידידי הרה"ג הרב ברוך אבערלאנדער שיחי' שכבר התעורר על השוני הרה"ג הרב אברהם יוסף העליר שי' בספרו 'שיטה ברורה', והוא שם בע' כו ומתווך: "ואפשר הכוונה דאף שראה החיבור סד"ט, מ"מ לא הי' לפניו בשעת חיבור השו"ע". אך לשון הצ"צ בפס"ד לא משמע הכי מדכותב "לא הגיע לידו ספר סד"ט כלל".

נטילת ידים בתרא הל' שבת קמא

י) אגב: מה שנכתב בגליון האמור ע' 93 מהר"י פרקש שליט"א עפ"י הקדמת בני המחבר אם הגיה אדה"ז מהדו"ב הל' שבת כמו שהתחיל להגיהה נט"י, וא"כ יש לעיין מהי בתראי לגבי הל' פסח עיי"ש. ויש לציין להדברי נחמי' הנודעים (נדפסו בשוע"ר סוף ח"ב ע' תל) שכותב: "צ"ע בדברי מוח"ז רז"ל שבשו"ע אחר שכבר נטה מד' המ"א בסי' קנ"ח כנ"ל איך ולמה חזר ונמשך אחריו כאן בסי' שי"ח, אך עיין בההקדמה להל' פסח שכתב דהל' נט"י הוא ס[דר] מ[הדורא] ב[תרא] שחידש ואיזן ותיקן מוח"ז רז"ל לבסוף א"כ י"ל שבתר חזרה נשנית". הרי שלדעתו רק נט"י איזן ותיקן ולא הל' שבת. (אולם ראה בירחון 'יגדיל תורה' נ.י. שנה שביעית ע' שנב מש"כ הרד"א שיחי' לפקפק בזה, אך לענ"ד דבריו אינם מוכרחים כלל, ואכמ"ל).

ומכאן עוד ראי' - אם עוד צריכים לכך - על הנחיצות לברר את סדר עריכת השו"ע להבין מה קמא ומה בתרא.

הש"ס של אדה"ז

יא) אגב שבאגב: במה שהעיר הרב שדה"וו שיחי' בגליון שעבר ע' 118 על דברי הר"א חיטריק שיחי' בענין שימוש הש"ס אצל אדה"ז בשולחנו יש להעיר שהרי חיבור שו"ע או"ח חיבר רבינו אצל המגיד במשך תקל"ב ובמשך שנה זו הי' רבינו בווילנא במשך ימות החורף לפגוש את הגר"א ואח"כ בשקלאוו (ראה דברי הרשדב"ל בכפ"ח שציינתי לעיל), והרי בלתי מסתבר שרבינו סחב אתו ש"ס שלם, אלא בוודאי השתמש בספרים שהיו נמצאים בכל המקומות הללו, ומכאן עוד סיבה לשינויים בגירסאות.

ולהעיר, שבהרשימה של הספרים (שאליו ציין הרב וויינבערג שיחי' - לחפש, ולא ידע איפה נדפסה), שנלקחו מבית רבינו בשנת תקס"א בעת המאסר, נדפסה ב'ספריית ליובאוויטש' ושם נרשמו, עין יעקב דפוס בערלין ומסכת חולין ד' אמסטרדם, זבחים ווין, בבא קמא ווין, ברכות ווין. (הש"ס הנ"ל נדפס (הסתיים הדפסתו?) בערך בשנת תקנ"ז) ולציין להסכמת כ"ק אדה"ז על הדפסת הש"ס באייר תקס"ז (אג"ק ע' קלב): "והש"ס יודפס מדפוס אמשטרדם, שהם מוגהים היטב".

הוספה לאות ה': אודות זמן כתיבת שו"ע אדה"ז

אחר כתיבת אות ה' בדבריי לעיל על פי התאריכים שהיו ידועים לי בשעת כתיבת הדברים, נחשפו לפני מקורות ודיונים אחרים בתאריכים ההם הנוגעים למסקנתי האמורה והריני מביא את מה שהתברר לי לפני המעיינים והקורא ידון ויחליט.

הוכחות וראיות שההפלאה נסע לפפד"מ בחורף תקל"ב

ראשית הגיעו לידי דברי הרשדב"ל שיחי' בכפ"ח גליון 409 ע' 24 ושם מוכיח שבעל ההפלאה נסע לפרנקפורט באמצע חורף תקל"ב והוא על בסיס שתי ראיות והוכחות: א) בעיקר על סמך דיוק בדברי בן ההפלאה, בספרו 'לחמי תודה' (ע' קפב) "שהרביץ תורה זה יותר מל"ג שנה" מזה שכותב "יותר מל"ג שנה" יש לדייק שהחל לשמש שם בחורף תקל"ב. ב) בספר 'שמן טוב' נאמר שבדרך נסיעתו לפפד"מ שהה שבת אחת בבראד ומצוי הסכמה מההפלאה לספר 'תוצאת חיים' (מוה"ר חיים באסקאוויץ זאלקאווא תקלב) שחותם "בהיותי פה ק"ק בראד…היום יום ד' טו חשוון תקל"ב לפ"ק", ולפני"כ היו האחים אצל המגיד בתשרי תקל"ב לערך. וממילא לפי"ז סיים רבינו את הל' ציצית והל' פסח בתקל"א, ובהמשך לזה המשיך לחבר שאר או"ח במרוצת שנת תקל"ב בעת ששהה רבינו בווילנא בחורף הנ"ל בעת שנסע לפגוש את הגאון מווילנא (ומציין לעיין בספרו תולדות חב"ד בארה"ק ע' 17- 18), ובקיץ הנזכר שהה רבינו אצל המגיד בראוונא ושם המשיך בחיבורו עד שסיימו "בסמיכות להסתלקות המגיד ממזריטש10". ע"כ תמצית דבריו ומסקנתו.

הנה בעניין מסקנתו, שלכאורה נראית ומתקבלת על הדעת - אדון בהמשך, אך בנוגע לעניננו לא הבנתי מה שמסיים "בסמיכות להסתלקות המגיד ממזריטש" האם כוונתו לפני הסתלקות או אחריו כמה חדשים? כי גם לחשבונו, שר"ש וההפלאה היו אצל המגיד בשלהי תקל"א או תחילת תקל"ב, צ"ל, שאם סיים שתי ההלכות בשלהי תקל"א, הרי (במיעוט) שנתיים מאז, היא לפחות בחג הפסח תקל"ג בערך].

כעת נחזור להוכחת הרשדב"ל. הנה באמת לא מתוך דיוק הביטוי (של בן ההפלאה) בלבד11, ניתן להוכיח כך, אלא ממקור מפורש אנו יודעים שאכן הגה"ק הר"פ נסע בחורף תקל"ב לפפד"מ, ואף תאריך מדוייק לפנינו והוא בפנקס קהילת פרנקפורט (מוזכר בקובץ 'בית אהרן וישראל' (סטאלין) גליון נא ע' קמ הערה 36) ש"בא לפפד"מ בכ"ו טבת תקל"ב". (לציין שכל המקורות שאביא להלן מבוססים על שרשרת של תגובות ותגובות-נגד שהודפסו בקובץ הנ"ל במשך כמה גליונות ואציין להם בהמשך כפי הנחוץ, ומפני קצר הזמן והעדר גישה לספרים נדירים ופנקסים, לא יכולתי לבדוק כעת את הציטוטים במקור ראשון). ממילא הרי ברור הדבר שאכן בחורף תקל"ב הי' ההפלאה בפפד"מ וזה מבסס את דבר הרשדב"ל מעל כל פקפוק.

ביקור האחים אצל המגיד טרם נסעו לאשכנז

אך מבחינה אחרת דברי בני המחבר בשוע"ר מוקשים מאד. לפי האמור - ולפי דברי הרשדב"ל (שכותב שם: "שהרי באביב תקל"א עדיין היו האחים מועמדים לרבנות פפד"מ, והוועד בחר באח הצעיר ... ואחר כך בחרה קהילת ניקלשבורג באח המבוגר הר"ש שמעלקא. ורק אחרי שקיבלו שני האחים את שני הזמנות האלו, באו להתייעץ ולקבל ברכת הרב המגיד") - באו הגאונים האחים הקדושים לפני נסיעתם לניקלשבורג ולפפד"מ להתייעץ עם המגיד, האם לקבל הצעות הרבניות שהוצעו להם. ואז - כנראה בתחילת חורף תקל"ב, עפ"י המוכרח ממקורות דלעיל - נפגש אתם רביה"ז והראה להם את שתי ההלכות שכבר חיבר.

על התייעצות זו אנו קוראים אף במקור קדום אחר, והוא בשבחי הבעש"ט (מהד' רובינשטיין סי' מט): "הרב הק' ר' שמעלקא ואחיו הרב מ' פנחס נבג"מ נתבקשו ביחד על כסא הרבנות בק"ק פפד"מ ובק"ק ניקלשפורג. ובהיות שק"ק פפד"מ הי' קהילה גדולה ונכבדה מק"ק נ"ש לא הכריעו אנשי הקהילות ביניה[ם] מי ישב על כסא הרבנות בפפד"מ, ומי יהיה בק"ק נ"ש, ומרו שהם בעצמם יכריעו ביניהם . והגם כי הרב מ' שמעלקא ז"ל הי' זקן מאחיו עכ"ז ברוב ענותנותו אמר כי אחיו הרב ר"פ הגון יותר לרבנות דק"ק פפד"מ, ואחיו תל[ה] הגדול[ה] באחיו הגדול ממנו והסכימו שניהם שכאשר יפטרו מרבינו הגדול המ"מ דק"ק מעזריטש ישאלו את פיו הק' וכאשר יגזור אומר כן יעשו ... וכשבאו לבית הרב התחילו האחים מדיינים זה עם זה מי ילך בראש, כי כל א' אמר לאחיו שהוא גדול ממנו, ומיד אמר הרב המגיד בזה"ל הרב דק"ק ילך בראש כי הוא גדול האחים".

זמן היבחרות וקבלת רבנות רבי שמעלקא בניקלשבורג

אולם דא עקא שכן לפי התאריכים הנקובים במקורות (כפי שאביא להלן), הרי פטירת רבה של ניקלשבורג, שאת מקומו בא רבי שמעלקא למלאות, היתה רק באדר ראשון תקל"ב. וא"כ, כאשר רבי פנחס כבר ישב על כסאו בפפד"מ - טרם התפנה בכלל הרבנות בניקלשבורג?! יתירה מזו, במקור אחר מבואר, שבחירת רבי שמעלקא לכס הרבנות בניקלשבורג היתה רק בתחילת חורף תקל"ג? ועוד, במקור אחר מבואר להדיא, שרבי שמעלקא הגיע לניקלשבורג ב"אור ליום ו' עש"ק ב' סיון תקל"ג"?

א. על תאריך פטירת הרב הקודם, רבי גרשון פולליץ מביאים מספר 'תהילה לדוד' (קובץ זכרון לזכר דוד קויפמאן) במאמרו של הרב דוד פוייכטוואנג (רבה של ניקלשבורג בשנים תרנ"ב-תרנ"ג) שהעתיק מנוסח המצבות שבעיר (ראה בקובץ או"י גליון נב ע' קד, נח ע' קי דברי הרב אברהם בנדיקט. וראה גם שם גליון מג ע' קע ההערה 6, ומה ע' קיב): "פה נטמן ... מוהר"ר גרשון ... פולליץ ... יציאת נשמתו בקדושה ובטהרה בזריחת אור הלבנה נגהי עש"ק או"י [אור יום] אדר ראשון זכותו להגנה לפ"ק נשמתו תנצבה". "זכותו להגנה" - עולה תקל"ב. ואי אפשר להקדים השנה בשום אופן12, כי רק תקל"ב היתה שנה מעוברת ולא שנת תקל"א!?

ב. בקובץ הנ"ל (נח ע' קד) מביא מ"מילר13 בספרו 'מסמכים לתולדות יהודי מעהרין' (לועזית)", שהבחירות עבור כס הרבנות היתה ב19 בדצמבר תקל"ג ונבחר ב23 קולות, עיי"ש. נמצא שבחירת רבי שמעלקא היתה רק בערך כסליו-טבת תקל"ג כמעט שנה אחרי בסיעת אחיו לפפד"מ.

ג. בספר 'קורת העתים' לרבי אברהם טרעביטש-חיות, תלמיד רבי מרדכי בנעט, ובן דור ואיזור ההוא - כותב, שרבי שמעלקא הגיע לניקלשבורג בערש"ק אור ליום ו' עש"ק ב' סיון תקל"ג". וכבר העירו שם בקובצים הנ"ל (ראה המצויין לעיל ובגליון נג ע' צח ועוד), שלכאורה ב' סיון לא חל אף פעם בערש"ק? וא' העיר שם שייתכן שהכוונה לי"ב סיון, וג"ז צ"ע כי בשנה ההיא חל יב סיון ביום ה', אך מחוורתא כמו שהציע ח"א (שם, ובגליון מ"ו) שצ"ל במקום ב' סיון, כ' סיון. ואכן בשנת תקל"ג חל כ' סיון בעש"ק).

לפי האמור מוכרחים לומר שדברי הקדמת בני המחבר, שרבינו פגש אותם טרם שנסעו לאשכנז, הם באופן כללי מאד ואינם מבטאים תאריך מדוייק כלל, שכן לפי הנ"ל רבי שמעלקא עזב לנקלשבורג כמעט שנה וחצי אחרי בחירת אחיו לפפד"מ! גם חצי שנה אחרי הסתלקות הרה"מ, ונבחר רק בכסליו תקל"ג חודש ההסתלקות. ומכיון שמדובר רק בערך על כללות זמן ההוא, הרי ממילא צ"ע אם אפשר ללמוד מכך בכלל דברים ברורים (או אפילו משוערים) בנוגע זמן חיבור שו"ע אדמו"ר הזקן. אולם כל זאת ביחס הקדמת בני המחבר, אך דברי שבחי הבעש"ט, שבאו האחים להתייעץ ביחד מי יסע לנ"ש ומי לפפד"מ - הם לגמרי בלתי מובנים לי: שכן כיצד זה מתאים לתאריכים ההם14?

[אמנם, לפי המבואר בספר 'רבני פרנקפורט' (מצוטט אצל הרשדב"ל שם) מפנקס הקהל, ששני האחים רבי שמעלקא, ורבי פנחס, היו המועמדים לקהילת פפד"מ, יתכן אולי לפרש שבאו שניהם בשעת העלאת ההצעה להתייעץ אצל המגיד מי יקבל את ההצעה, ובכך ליישב קצת את יסוד הסיפור בשבחי הבעש"ט אם אמנם לא כל פרטיו, ולפי"ז יש להקדים ביאתם לאביב תקל"א! וצע"ג].

1) כך מציין בחסידים ומתנגדים (ח"א ע' 85) עפ"י קורות העתים ברין תקס"א.

2) ראה לפי שעה 'פנים יפות' מהד' מישור במבוא ע' 17 ציטוט מספר הזכרון קהילת פרנקפורט "ונתקבל לכאן פה קהילותינו פפד"מ יע"א, ובא לכאן בשנת תקל"ב"

3) ובכך מובן הצירוף המבואר בהקדמה "טרם נסעו על כסא הרבנות למדינות אשכנז" ומשמע שבפרק זמן אחד נסעו שני האחים. ועוד זכר לדבר, מהמובא שם במבוא ע' 12 מפנקס קהילת פרנקפורט דמיין "בשלושים ושלוש שנות כהונתו" (עיין שם ע' 17 מספר חוט המשולש) וההפלאה נפטר בשנת תקס"ה יום ב' ד' תמוז (כ"ה לפי ציטוט נוסח המציבה, ונוסח ספר הזכרון ובספר חוט המשולש), וא"כ לג שנים בדיוק הוא בערך קיץ תקל"ב.

4) והנה עיין במכתבי הגניזה (נדפסו באג"ק אדה"ז ע' קצג ואילך) מכתב לרבי שמעלקא מתאריך יום ה' שמות תקל אוודת חיבור השו"ע שנצטווה ע"י המגיד (ועיין שם עוד מכתבים שאולי ניתן לראות אימתי הי' המגיד בראוונא ואימתי באנאפלא), וא"כ התחלת כתיבת השו"ע היתה בתק"ל, אך כבר העיד הרבי במכתביו הידועים בענין הגניזה (נדפסו באג"ק שם ע' תעד ואילך), שהתאריכים והמקומות המבוארים שם משובשים הם, וממילא אין לסמוך עליהם לברר תאריכים.

5) ועצ"ע לברר ממקורות לא משובשים, אימתי עבר הרה"מ ממעזריטש לראוונא ומראוונא לאניפאלי. והנה המגיד הי' בראוונא בקיץ תקל"ב כמבואר להדיא בתשו' רבינו סי' יד (בשוע"ר ע' תתצט) "פלפול זה ... היה בקיץ תקל"ב בהיותי בבית אדמ"ו רבי' הגדול הגאון המפורסם מוהר"ר דוב בער נ"ע בק"ק ראוונע". וכן באג"ק אדה"ז סי' נז (ע' קכה) ובחורף תקלב אחרי הוויכוח שהי' בשקלוב …וכתבו כן מווילנא לבראד והדפיסו שם קונטרס זמיר עריצים בקיץ הנ"ל והיתה מזה צרה גדולה לכל הצדיקים דוואלין …ונאספו כולם לק"ק ראוונא בעת ההיא לרבינו נ"ע לטכס עצה". הרי שכולם נאספו לבית המגיד בראוונא בקיץ תקל"ב (וראה גם אג"ק אדה"ז ח"ב ס"ה). ואם נדייק יותר הרי הקונטרס האמור נדפס באלקסניץ הסמוכה לברודי "לסדר ולפרט והשבותי את תלונות בני ישראל, שהיא בפרשת קרח תקל"ב (ועיין על כך בספר חסו"מ ח"א ע' 34 הערה 39) וא"כ הרי ההתאספות אצל המגיד בראוונא שבאה בעקבות בהדפסת הקונטרס היתה בערך באמצע תמוז, ובכן הרי מסתבר שבתקופה זו היו שם שני האחים הקדושים טרם נסעו לאשכנז שהתרחש באותו זמן, ואדה"ז הראה להם את הלכות ציצית והל' פסח. אולם אימתי הגיע לראוונע ואימתי עבר משם לאנאפולי לא התברר לי בינתיים.

6) ובמהד"ת הנ"ל יש כמ"פ שמסתמך על הפמ"ג אעפ"י שלא מזכירו בהדיא, כגון בסימן ד' ס"ב, ראה לפי המצויין במהדורת קה"ת החדשה. וכן בסי' קנו. וראה להלן על כך.

7) ויש לחפש עדיין לפי התקליטור - האם נכון.

8) וראה מה שכתבתי ב'אור ישראל' המצויין להלן בפנים בהערה 4 , שלפי המבואר בבית רבי (ע' ד) ששהה במאהליב אחרי שחזר מלוויית הרה"ק הרמ"מ מוויטעבסק, והרי נסיעתו של הרה"ק הנ"ל היתה באדר שנת תקלז , א"כ נמצא ששהה במאהליב אחרי אדר שנת תקל"ז ולמד כל הש"ס משך זמן מסיים, ורק אח"ז התחיל להגיה, א"כ יתכן שהתחיל ההגהה לא לפני שנת תקל"ח. ומש"כ "כבן שלושים" הרי הוא רק בערך, ולא שנה מדוייקת, כפי שהביטוי "כבן" מוכיח.

9) והרי פשוט שלא מסתבר כלל, שהשתחל שם בטעות קטע אחד בודד מרמ"נ הנ"ל.

10) בתוך דבריו קובע שם: "מפורש כאן [בדברי בני המחבר] שתחילתה וסיומה של עריכת שני חלקים אלו אורח חיים ויורה דעה, היו "בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחינת של הרב הקדוש הנ"ל". ובודאי זו פליטת הקולמוס, כי לא מפורש שם כלל שגם חלק יו"ד התחבר בשבת תחכמוני. ואולי צ"ל שתי ההלכות הל' פסח והל' ציצית כמפורש שם.

11) וכמובן שדברי הרשדב"ל שם ש"בשלהי מרחשוון הגיע לפפד"מ" אין לו על מה לסמוך.

12) כמו שרצה חכ"א שם להציע בכדי ליישב את הסיפור שהרה"ק רבי אהרן מקארלין, שהסתלק בניסן תקל"ב, ביקר בניקלשבורג להתמודד עם מתנגדי הגה"ק רבי שמעלקא.

13) מנהגם בקובץ ההוא לציין לספרים ולמאמרים, בלי לציין מקום ושנת הדפוס ופרטים מזהים.

14) ויתכן לדחוק, שכבר עלה הצעת ניקלשבורג לרבי שמעלקא מיד אחרי פטירת רבי גרשון הנ"ל, באדר תקל"ב, ובזה מיושב קצת (עכ"פ בדוחק) שבני המחבר כורכים את נסיעתם לאשכנז - יחדיו, כי זה בערך באותו פרק זמן, אך דברי השבחי בעש"ט לא מתיישבים בכך כלל.